מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| סימן שמ - השואל חייב באונס; ובהמה שמתה מחמת מלאכה; ואם שלחה על יד בנו או עבדו |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שמא - השואל מחבירו חפץ סתם או לזמן קצוב |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שמב - אין השואל רשאי להשאיל |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שמג - דין השואל אחר כלות זמן השאלה |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שדמ - טען שמתה מחמת מלאכה או רוצה לשלם או לישבע |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שמה - דין שאל פרה ושכר אחרת |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שמו - דין פטור שאלה בבעלים עם כל דיניו ובעל בנכסי אשתו |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שמז - דין הזיק שור של שואל לשל משאיל או איפכא |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
