שולחן ערוך אורח חיים תרכו
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרכו | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג
(אין לעשות סוכה תחת בית או אילן). והעושה סוכתו תחת האילן, יש אומרים שאם האילן צילתו מרובה מחמתו – פסולה בכל עניין, אף אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה. אבל אם האילן חמתו מרובה מצילתו, אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא אילן – כשרה, אפילו לא השפיל הענפים למטה לערבם עם סכך הסוכה. אבל אם אין הסוכה צילתה מרובה מחמתה אלא על ידי האילן, צריך שישפיל הענפים ויערבם עם הסכך בעניין שלא יהיו ניכרים, ויהא סכך רבה עליהם ומבטלן.
ויש אומרים שאפילו אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן, והאילן חמתו מרובה מצילתו, אם ענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר – פסולה, בין שהאילן קדם בין שהסוכה קדמה, כיון שענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר:
- הגה: מיהו אם השפיל הענפים למטה ועירבן עם הסכך, שאינן ניכרין, בטלין והסוכה כשרה (הרא"ש והר"ן). וכן אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול, מיקרי עירוב וכשר (מרדכי פ"ק דסוכה):
אבל אם הענפים כנגד האויר שבין הסכך הכשר (או שהסכך הרבה, שאפילו ינטל נגד האילן נשאר כשיעור) (טור), כשרה, הואיל וצל הכשר הוא מרובה מחמתה, שאפילו אם ינטל האילן יש שיעור בכשר להכשיר. ובכל זה לא שאני לן בין קדם האילן לקדם הסכך, דין אחד להם:
אם קצץ האילן להכשירו ולהיות הוא עצמו מהסיכוך, כשר. והוא שינענעו, שיגביה כל אחד לבדו ומניחו וחוזר ומגביה חבירו ומניחו. ואם לאו, פסולה משום תעשה ולא מן העשוי:
- הגה: אבל מותר לעשות סוכה תחת מחובר או בית ולהסירו אחר כך, ולא מיקרי תעשה ולא מן העשוי, הואיל ואין הפסול בסכך עצמו (כל בו והגהות אשיר"י פרק קמא דסוכה):
העושה סוכה למטה בבית תחת הגג, שהסירו הרעפים, אף על פי שנשארו עדיין העצים הדקים שהרעפים מונחים עליהם, כשרה:
- הגה: וכן מותר לעשות הסוכה תחת הגגות העשויות לפתוח ולסגור. ומותר לסוגרן מפני הגשמים ולחזור ולפותחן (מהרי"ל). ואפילו ביום טוב שרי לסוגרן ולפותחן (אגודה דיומא ומהרי"ו) אם יש להם צירים (דעת עצמו) שסוגר ופותח בהן, ואין בזה לא משום סתירה ובניין אוהל ביום טוב ולא משום תעשה ולא מן העשוי, רק שיזהר שלא ישב תחתיהן כשהן סגורין, שאז הסוכה פסולה: