לבוש אורח חיים תרכו
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש החור על אורח חיים • סימן תרכו | >>
סימן תרכו בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
א • ב • ג
סעיף א[עריכה]
מקום הראוי כיצד? כמו שהעננים היו תחת אויר השמים, כן יעשה הסוכה תחת אויר השמים. ודרשינן זה (סוכה דף ט:), שהקפיד הכתוב על זה מדכתיב "בסכת" (ויקרא כג, מב), חסר וי"ו בין כ"ף לתי"ו, שהוא לשון יחיד, משמע תחת סכך אחד, ולא בסוכה שתחת סוכה ולא בסוכה שתחת הבית ולא בסוכה שתחת האילן, שכל אלו הוו שני סככים זה על גב זה, והתורה אמרה "סֻכַּת" חסר וי"ו, סכך אחד ולא שני סככים (ועיין לקמן סימן תרכ"ח סעיף א'). ובכל אלו לא שני לן בין אם הסוכה קדמה או דברים הפסולים קדמו, דלעולם הסוכה פסולה בכך משום סוכה שתחת סוכה, אפילו עירבן. ואפילו הסוכה צילתה מרובה מחמתה מחמת עצמה, כדינה שיתבאר בע"ה, אפילו הכי פסולה. וענפי אילן בפני עצמן בלא סכך אחר, אף על פי שגדלו ונעשו באופן שעושין אותן לסכך, כגון שיש בהן שיעור סוכה וצילתה מרובה מחמתה ורוצה לעשות מחיצות תחתיה, הסוכה פשיטא שפסולה, משום שזה אפילו בסכך שנעשה בתלוש פסול אם עשה הסכך קודם שעשה המחיצות, כמו שיתבאר לקמן בע"ה סימן תרל"ה. אלא אפילו עשה המחיצות תחילה ואחר כך נטע האילן לכאן לשם סוכה והשריש, פסול, כיון שהוא מחובר לקרקע, דכתיב (דברים טז, יג): "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך", ודרשינן: ממה שאתה מאסף מגרנך ומיקבך עשה לך סוכה, דהיינו בפסולת גורן, כגון קשין שנדושו, ובפסולת יקב, כגון אשכולות ריקנין וזמורות. אלמא דדווקא תלוש בעינן לסוכה ולא דבר המחובר לקרקע, הלכך ענפי האילן בכל עניין פסולין לסוכה.
סעיף ב[עריכה]
ואפילו אם קצץ ענפיו ונפלו על הסוכה להיות הם הסכך, לא נתכשר בכך, שאינו חשוב "תעשה" עד שינענע את הענפים אחר שקצץ כל אחד בפני עצמו בניענוע גמור לעשיית סוכה. וצריך להגביה כל אחד לבדו ולהניחו על הסוכה לשם סוכה וצל, וחוזר ומגביה את חבירו ומניחו לשם סוכה וצל, וכן כולם; ואם לא עשה כן, הסוכה פסולה משום "תעשה" ולא מן העשוי.
ואם רוצה לעשות סוכה כשרה מסכך כשר תחת ענפי האילן בעודן מחוברין, ושלא תהא נקרא סוכה שתחת סוכה, בזה יש לחלק; והוא, שאם האילן צילתה מרובה מחמתה, פסולה בכל עניין, אף אם הסוכה כשרה מצד עצמה, כגון שגם צילתה של עצמה מרובה מחמתה, שכן הוא הכשר סוכה כמו שיתבאר בעזה"י; אפילו הכי פסולה מחמת האילן, שגם הוא צילתו מרובה מחמתו כמו סוכה כשרה, והוי סוכה שתחת סוכה ופסולה. ואפילו עירב ענפי האילן עם הסכך לא נתכשר בכך, דהא מכל מקום הצל בא מן האילן. אבל אם האילן חמתו מרובה מצילתו, שאז אינו נקרא בפני עצמו סכך, אז רואין, אם הסוכה צילתה של עצמה מרובה מחמתה בלא אילן – כשרה, שאין צל האילן נחשב לכלום, כי בטל הוא ברוב חמתו והוי כמו סוכה שתחת השמים. ואפילו לא השפיל הענפים של אילן למטה לערבם עם סכך הכשר לבטלם, כשרה, שכבר הם בטלים ברוב חמתו של עצמו. אבל אם אין הסוכה צילתה של עצמה מרובה מחמתה אלא על ידי האילן, צריך שישפיל הענפים ויערבם עם הסכך הכשר בעניין שלא יהיו ניכרין, ויהיה הסכך רבה עליהן ומבטלן, שיהו נחשבין כסכך תלוש וכשר להכשיר הסוכה; כי כן הדין בכל איסורין שבתורה, לאחר שנתבטלו נעשה האיסור היתר גמור, כמו שנתבאר בעזה"י בלבוש עטרת זהב בהלכות תערובות (סימן קט סעיף א).
אבל תימה לי, דהא קיימא לן שאין מבטלין איסור לכתחילה, ומשמע הכא דלכתחילה שרי. וצריך עיון. ואפשר לי לומר, דהא דקיימא לן אין מבטלין איסור לכתחילה, היינו משום גזירה שמא יבוא להתיר כל האיסור; אבל הכא במצוה ליכא למיחש להכי, דכיון דלמצוה קמכוין – לא יעשה המצוה בעבירה, נ"ל.
ויש מחמירין, ואומרים שאפילו אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא אילן, והאילן חמתו מרובה מצילתו, אם ענפי האילן מכוונין כנגד סכך הכשר ולא עירבו – פסולה, בין שאילן קדם בין שהסוכה קדמה; שכיון שענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר, הרי הצל בא מן האילן ולא מן הסכך הכשר, והוי הסכך הכשר שכנגד ענפי האילן כמאן דליתיה. וגם צל של ענפי האילן לא נחשב לכלום, שהרי הוא פסול, ואז לא יהיה צל הסוכה מרובה מחמתה. אבל אם הענפים כנגד האוויר שבין הסכך הכשר, או אפילו הם כנגד הסכך הכשר, אלא שצל האילן הוא כל כך מעט דבלאו סכך שתחתיו יהא צילתה של סוכה מרובה מחמתה, כשרה, הואיל וצל הכשר מרובה מחמתה, שאפילו אם ינטל הסכך שכנגד האילן יש שיעור בכשר להכשיר. ואם הניח הסכך הכשר על הסכך הפסול, זה הוא מיקרי עירוב וכשר.