לבוש אורח חיים תרכה
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש החור על אורח חיים • סימן תרכה | >>
סימן תרכה בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
סעיף א[עריכה]
כתיב (ויקרא כ"ג, מ"ב-מ"ג): "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". והוקשה לרז"ל: מאי רבותיה שהושיבם בסוכות? מאי נפקא מינה אם ישבו בסוכות או באהלים, שהקפיד עליהם הכתוב כל כך לצוות מצות הסוכה לזכר? ותירוצו, שלא סוכות ממש רצה הכתוב, אלא דבר נסיי היה שהשגיח עליהם ביציאתם ממצרים ועשה להם דבר נס, ולכך ציווה במצות סוכה לזכור הנס. מהו הנס? שנקרא בשם "סוכה", והם ענני כבוד שהקיפן בהם במדבר לבל יכה אותם שרב ושמש, ושיגנו עליהם מן האורבים. לכך ציוונו לעשות סוכות ולישב בהן שבעת ימים, שהם כוללים כל ימי השבוע ורומזים כל הזמנים, לזכור נוראותיו ונפלאותיו בכל הזמנים. ואף על פי שיצאנו ממצרים בחודש ניסן, ותיכף יציאתן כתיב (שמות יג כא): וה' הולך לפניהם בעמוד ענן" וגו', מכל מקום לא ציוונו לעשות סוכה באותו זמן, לפי שאז מתחילין ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל, ולא היתה ניכר עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך. ולכן ציווה אותנו שנעשה אותו בחודש השביעי, שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו, ואנחנו יוצאים מן הבית לישב בסוכה, בזה ייראה לכל שמצות המלך היא עלינו לעשותה לזכור הנס. ולכן היתה גם כן מצוותה דווקא ביום ט"ו לחודש, כמו שהיציאה והתחלת העננים היתה בחמשה עשר בניסן.
ומכל מקום באו בה מצוות פרטיות, קצתן הם הלכה למשה מסיני וקצתן הם מדויקות מן הכתובים, לכוונות עמוקות גלויות וידועות ליודעים חן, ואלו הן: סוכה זו צריכה שתהיה במקום הראוי לעשותה וממין הראוי, ושיהיו דפנותיה כראוי בשיעורם ובמניינם, שיהיה סככה כראוי, ושלא תהא גבוה יותר משיעורה ולא נמוכה פחות משיעורה ולא קטנה משיעורה, כאשר נבאר בעזר ה'.