ט"ז על אורח חיים תרכו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]תחת בית כו'. דבעי' שתהא הסוכה תחת אויר השמים דכתי' בסוכת תשבו חסר וי"ו דהיינו באחת ולא בסוכ' שתחת סוכה או תחת הבית או אילן:
צריך שישפיל כו'. משמע אפי' לכתחל' יכול לעשו' כן וכן אי' בגמ' וקשה הא קי"ל בכל דוכתי אין מבטלין איסור לכתחל' ובלבוש תי' דטעם בעלמא בזה דגזרינן שמא יבא להתיר כל האיסור אבל הכא במצוה לא שייך זה כיון דלמצו' קא מכוין לא יעשה המצוה בעבירה עכ"ל וקשה ע"ז דהרי מצינו גם במצוה זו יש גזירה כגון בנסרים שאין מסככין בהם משום גזירת תקרה כדלקמן ואין כאן קושיא מעיקרא דכאן אין שם איסור ע"ז לא מבעי' אם עושה סוכה קודם המועד פשיטא דלא שייך אז איסור דעדיין לא חל חיוב סוכה אלא אפי' אם עושה סוכה תוך המועד אין כאן שם איסור דהא אין איסור מצד עצמו של הסוכה לישב בה אלא שהיושב בה אינו יוצא י"ח המצוה על כן אין שייך כאן איסור בעשיית' אפילו אם עושה בפסול גמור:
שוב ראיתי למו"ח ז"ל שכת' בשם מרדכי הארוך ואגוד' לתרץ זה וז"ל וי"ל דקודם י"ט שאינו איסור עדיין ניתקן ועוד דהא דאין מבטלין לכתחלה הוא מדרבנן וה"מ במקום שנהנה אבל מצות לאו ליהנות נתנו עכ"ל ומזה למדנו בתערובות חמץ קודם פסח בלח בלח ואין שם ס' שיכול להרבות עליו ואפי' לכתחלה כיון שהוא קודם האיסור:
או שהסכך הרבה שאפי' כו'. משמע דזה שוה לאם היה הפסול נגד האויר ובטור משמע קצת דיעות שיש חילוק בזה דכ' אחר דעת אבי עזרי שהוא מחמיר כסבר' השנייה דכאן דמטעם זה יש מחמירין שלא לעשות סוכה למטה בבית תחת הגג כו' וה"ר יחיאל הי' נוהג שזקף קני' מהסכך עד הגג כו' ונ"ל שהוא מותר שאף לפי דברי הפוסל כו' עכ"ל משמע שטעם המחמירי הוא מצד הדין לדברי הפוסל לא מצד איזה חומרא דאי מצד החומר' שלא מן הדין מאי סיים ע"ז ונ"ל שהוא מותר וכו' דהא גם המחמירין ס"ל מותר מצד הדין אלא ודאי דס"ל אסור מצד הדין וק' הא ודאי גם אינהו ס"ל דחשבי' נגד הפסול כמאן דליתא דהא מתיר אם הפסול נגד האויר מטעם זה כמ"ש בהדיא. ואגב זה נזכיר בפי' דברי הטור שכתב ה"ר יחיאל היה נזהר כשהיה עושה סוכה בבית שתחת הגג שהסירו הרעפים היה זוקף קנים כו'. וכ"כ ב"י בשם המרדכי ופי' השר מקוצי שהרא"ף היה מצוה להושיב הסכך של הערבה על הלטי"ש או לזקוף כו' והק' ב"י על תיקון זה דלא הכשיר רש"י בשחבטן אלא כשנתערב הסכך הפסול עם הכשר ואין נראין בעין וכאן אין תיקון זה מועיל כיון שהלטי"ש ניכרים ומו"ח ז"ל תי' דהר"ר יחיאל מיירי שיתערבו. בענין שאין הלטיש ניכרי' וכל זה אינו נ"ל נכון בפי' דברי הטור שהם הבינו דתיקון הר"י בזקיפת קנים הוא במקום תיקון חבטן הנזכ' בגמ' דהיינו מ"ש הטור צריך שישפיל הענפים כו' וזה ודאי אינו דא"כ מיירי שפסול בלאו האי תיקון והיאך סיים הטור נ"ל שהוא מותר מטעם שנחשב הכשר שכנגד הפסול כמאן דליתי' כיון שיש בלא"ה שיעור הכשר סוכה דהא לעיל לא מיירי מזה שיצטרך תיקון דהא גם המחמירין ס"ל עכ"פ כפי' אבי עזרי דכשר כשמונח הפסול נגד האויר שלמט' מן הטעם הזה ולא פסול אלא באם אין נשאר כשיעור בלא"ה אלא נ"ל דהכל נכון ונקדים דברי רש"י בגמ' דף ט' שכ' ולמתניתין ל"ל למימר כאלו עשאה תוך הבית כו' האי לאו תחת ב' סככים הוא וכיון דחמתו מרובה דענפיו מועטין וסכך כשר רבה עליו מהיכא תיתי למפסל לאו משום שני סככים איכ' דהא חד סככ' הוא ולאו משום מחובר איכא דהא בטל ליה ברובא ש"מ מהכא שמסככין על קני הגג שקורין לטי"ש אע"פ שסמוכות זו לזו פחות מג' כיון שחמתן מרוב' מצילתן כו' עכ"ל הרי לפנינו דאע"ג דהענפים חמתן מרוב' מ"מ אי לאו שהם סכך א' עם הכשר שלמט' הי' פסול מחמת ב' סככים והיינו שהעליונ' הוא סכך פסול וכן אי' בפ"ב דסוכה ברי"ף ורא"ש בישן תחת המטה דפסול משום סוכ' שתחת סוכה והמטה הוא סכך פסול ה"נ אם העליון פסול כמו כאן ע"כ א"ש סברת המחמירין שבטור דס"ל לדעת אבי עזרי דאע"ג שיש בכשר צל מרוב' מזיק ליה העליון הפסול שחמתו מרוב' דמזיק לכל מה שכנגדו מ"ה אין מועיל מה שיש עדיין בכשר צל מרוב' זולת זה המקום דמ"מ יש פסול מחמת ב' סככי' ואע"ג דכאן ל"צ לתיקון שחבטן הנאמ' בגמ' דהיינו שישפיל הענפים כיון שחמתו של אילן מרוב' ואינו מזיק לכלל הסוכ' שיש צל מרובה בלא"ה מ"מ לא מצאתי היתר לישב שם שהוא יושב תחת ב' סככי' ומ"ה לא מכשיר אבי עזרי ביש בתחתון צל מרוב' אלא כשהעליון שחמתו מרוב' הוא נגד האויר שבתחתון דאז אין פסול מחמ' ב' סככי' אבל באם הוא נגד הכשר שלמטה יש פסול מחמת שני סככי' ע"כ נהי דא"צ להשפילה מחמת שאין הפסול צילתו מרובה והוא בעצמו אינו מזיק לכלל הסוכה מחמת סכך פסול מ"מ מחמת ב' סככי' יש עדיין חשש למקו' ההוא ומ"ה מהני שפיר תיקון ה"ר יחיאל שמערב הסככי' ע"י קני' ועושה מהם סכך א' וע"ז מסיק הטו' שהוא מותר אפי' לאבי עזרי דעיקר הפסול מחמת שהפסול הוה במקום שאינו פנוי ומצטרף לאויר שיש בלא"ה בכשר וכאן שיש כשר שצלתו מרובה בלא"ה לא חשבי' להאי מקום לכלום והו' כמאן דלית' לגמרי ואין כאן ב' סככי' כי הוא ס"ל דאין בסכך פסול שייכות לסוכ' שתחת סוכה כמ"ש בסי' שאח"ז אבל לעד"נ עיקר המחמירין שהרי כ' אבי עזרי שהוזכר באשר"י וז"ל אין צל האילן פוסל הואיל ואינם מכווני' ויש בכשר כשיעור אם ניטל הפסול כו' הרי דלא מכשיר אלא באם האילן כנגד האויר ואינו מכוון נגד הכשר דאל"כ ה"ל לכתוב בקיצור הואיל ויש בכשר כשיעור והב"י כ' דאפשר לה"ר יחיאל אם יש בכשר צל מרוב' בלא"ה א"צ לתיקון שלא לזקוף הקני' ומיהו אפשר דאסור אף בזה בלא תיקון משום גזירה הא אטו הא ולדידן לא נחתינן לדון בזה אלא דה"ר יחיאל גופי' מיירי מזה ומצריך תיקון משום ב' סככי' וכנ"ל עיקר להלכ' דאין היתר אלא אם האילן נגד מקום האויר ויש צל מרובה בהכשר הסוכה בסכך הכשר ולפ"ז אין היתר לעשו' הסכך תחת הלטי"ש ולא התיר רש"י אלא לעשות הסכך על הלטי"ש אבל תחת הלטי"ש אסור מטעם ב' סככי' כמ"ש אלא דעדיין יש לי לו' דלדידן שרי אף תחת הלטי"ש כיון שהלטי"ש רחוק זה מזה שיעו' מקום ד' שהוא שיעור מקום חשוב כמו דאי' לענין נסרי' בפ"ק דסוכ' דף י"ד ואפי' בג"ט די בכך ואין על אלו הלטי"ש שם סכך כלל ואותן שאסרו תחת הלטי"ש היינו שיש ביניהם פחות מג"ט כמו שהוא בגג הרעפים שהם עשוי' כשיעור לבינ' כמו שהם במדינ' פולין ואשכנז ושם הווין הלטי"ש סמוכין זה לזה כדי שתוכל הלבינ' לשכב על שני הלטי"ש ואע"ג דלא אמרי' לבוד להחמי' מ"מ כיון שהלטי"ש סמוכי' בשיעור קטן יש עליה' שם סכך והוה ב' סככי' משא"כ ברחוקי' כמו במדינות שעושים גגים מן נסרים שיש עכ"פ ג' או ד"ט בין הלטי"ש לא מקרי כלל שם סבך ואין חשש בזה אם יש בסכך כשר שיעור סוכה מלבד הלטי"ש ולענין מעשה אין להקל רק ביש ביניהם ד"ט כנ"ל עיקר:
ובטור כ' בשם ב"ה להכשיר בלטי"ש מחמת שנוטל א' בנתיים וכ' הב"י דאין ראיי' ממה ששנינו נוטל א' מבנתיי' דשם הוה הנשא' פסול כו' ולא עמדתי על דבריו דודאי גם הנשא' הוא כשר כשמניח סכך ביניהם וכמ"ש לקמן בס"ד מ"ה אף כאן מועיל מה שמניח הסכך כשר כנגד האויר שבין הלטי"ש אלא דנראה דל"ד דשאני לקמ' דנוטל א' מבנתיים ובמקום שנוטל הא' שם הניח הסכך הכשר נמצא שאף הקנה שנשאר אצלו מתכשר משא"כ כאן דלא מניח סכך הכשר בין הלטי"ש אלא למטה מהם על הסוכה נמצא שאין שם סכך כשר על הלטי"ש כלל. ומצד זה הק' ב"י שפיר אלא שמ"ש שלקמן יש פסול על הנשאר הוא אינו מכוון ובמ"ש ב"י שיש ראי' לב"ה מהא דאמרי' לקמן דכשר במפקפק לא הבנתי דשאני מפקפק דצריך לפקפק כל א' בפ"ע וכל מה שאינו מפקפק הוא עליו שהפסול וא"כ במה יתכשרו כאן הלטי"ש שלמעלה מן הסכך הכשר כנ"ל:
סעיף ג
[עריכה]שנשארו עדיין העצים כו'. כבר נתבאר שאין להקל אלא ביש ביניהם ד"ט שאז אין שייך כלל משום ב' סככים ויהא בענין שאם ינטל מן הסכך נגד הלטי"ש ויהיה עדיין צלתה מרובה מחמתה:
כתב במהרי"ל בא' שעשה סוכתו תחת בדי מדלית הגפנים וזקף קנים מן הסכך עד בדים שלמעלה שנקשרו שם הגפנים כדי לקיים תיקון ה"ר יחיאל הנ"ל ואמר מהר"י סג"ל שא"צ דדוקא גבי לטי"ש העשוי' לשם בית הוצרך לערבב אבל כאן לא נקשרו הבדים אלא להעמיד הגפנים וכ' מו"ח ז"ל ע"ז ולא ידעתי טעם להורא' זו דטעם בלטי"ש שלא יהא תולמ"ה ה"נ בבדי המדלי' גפני' ולפמ"ש בסמוך משום חשש ב' סככי' ניחא דבבדי המדלית אין שם סכך עליהם שלא נעשו תחלה לשם סכך משא"כ בלטי"ש דנעשו לשם סיכוך הבית וסכך פסול הוא כיון שדר שם כל השנה ע"כ יפה התיר מהרי"ל בבדי הגפנים רק שצריך שיהיה עכ"פ בסכך הכשר צלתה מרובה אף אם ינטל נגד הבדים כדלעיל ואז מותר אפי' אם הבדים סמוכים בפחות מג"ט כנ"ל נכון: