מגן אברהם על אורח חיים תרכו
סעיף א[עריכה]
(א) תחת בית: בית פסול דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה [ רש"י דף י"ד ] עיין סוף סי' תרל"ו ואילן פסול משום דמחובר הוא:
(ב) כשרה: אפילו לא השפיל, התוס' והרא"ש הוכיחו כן מדאמרי' סי' תרל"א ס"ח שאם סכך פסול וכשר שוין כשיר' אף על גב דלא מהני חבטן לבטל ברוב כיון דמנכרן ולא מערב' דהאי לחודיא קאי א"כ תפסול משום דמצטרף סכך פסול אלא הטעם כיון דכי שקלת לפסול אכתי צלתה מרובה בכשר עכ"ל, ובאמת התו' לשיטתם אזלי עיין ריש סי' תרל"א אבל הרא"ש שהסכים לפירש"י א"כ כשתשקול הפסול ישאר חמתה מרוב' ואפ"ה כשר' א"כ ה"נ גבי אילן יכשיר אפי' כשמחתה מרובה בלא האילן דהא הרא"ש גמר לה משם ואפשר דכשמונח למעלה גרע טפי ומ"מ צ"ע ליישב ל' הרא"ש שכ' כיון דכי שקלת ליה סגי בכשר ואפשר דמביא ראייה מהמסקנא דמוקי ליה במעדיף וא"כ צלתה מרובה ע"ש ובמ"מ פ"ה:
(ג) ומבטלן: אף על גב דאין מבטלין איסור לכתחלה י"ל דקודם י"ט שאינו אסור עדיין נתבטלו (ולפ"ז אסור בח"ה) ועי"ל דה"מ במקום שנהנה אבל מצו' לאו ליהנות ניתנו (ב"ח מרדכי) והר"ן כ' אף על גב דאיסור שיכול להסירו אינו בטל מ"מ הכי אגמרי' רחמנא למשה בפלג' סגי דפרוץ כעומד מותר אלא דהכא כיון שהן מעורבין בעי רובא עכ"ל וא"כ אין כאן מבטל איסור:
(ד) מיהו אם השפיל: ודוקא כשהסוכה צלתה מרובה בלא אילן ואין האילן מצטרף עמו דאין זה ביטול גמור כיון שיכול להסירו לכן אינו פוסל ואינו מצטרף (ר"ן ומ"מ וכ"כ רי"ו) וכל דבריו הם דברי הרא"ש דלא כב"ח שכ' דכשערבן מצטרף אף לסברא זו דלית' אלא ע"כ מיירי כאן כשצילת' מרוב' ומ"ש רמ"א שאינן ניכרים אינו מדוקדק דאפי' ניכרים שרי כיון שצילתה מרובה וכ"ה בהדיא ברא"ש ור"ן ותו' אלא סירכא לישנא דסברא הראשונ' נקט מיהו כשאינן מעורבין כלל רק הפסול והכשר מונח כל א' בפ"ע לא בעינן רוב וכמ"ש סי' תרל"ח ס"ח:
סעיף ב[עריכה]
(ה) ומניחו: לשם צל:
סעיף ג[עריכה]
(ו) כשירה: אפי' לישב תחת העצים עצמן כמ"ש סי' תרל"א ס"ט כיון שעש' מעשה והסיר הרעפי' אבל אם היתה מקודם בנויה בלא גג ולא עשה עכשיו בה מעש' אז אותן העצי' או הקורו' יש להם דין סכך פסול ודינו כמ"ש ס"א גבי אילן ועיין סי' תרל"ב ותרכ"ט ס"ח והב"ח כתב יש לסכך ע"ג העצים ובתנאי שלא יהא ביניהם פחות מג' דאז הם כלבודין ונעשו כלן כדף א' ואין הסכך כשר רבה עליו ומבטלו כיון שניכרין ועומדין כל א' בפ"ע וכו ע"ש שכל דבריו תמוהים דהא פשוט דלא אמרי' לבוד כיון שסכך כשר ביניהם וראי' ממ"ש סי' תרל"א ס"ח דסתם שפוד לית ביה ג' וכמ"ש שם בהג' ואם יש ריוח ביניה' כמותו כשר' אף על גב דהשפודין סמוכי' זה לזה תוך ג' וניכרי' כשרים וכמ"ש ס"א וכ"ה בגמ' דף י"ד ב' נסרים אין מצטרפין ועיין סוף סי' תרל"ב וכ"כ הב"י סי' תרכ"ט בשם הרמב"ן והיא בתשו' הרשב"א סי' רי"ג סוכה העשוי' מנסרים שאין ברוחבן ד' והם תקועים במסמרות ומשולבים כשליבת הסולם ואין ביניהם ג"ט ומכסין אותן בסכך כשר אם הסכך פסול מחמת המסמרים כי חכם א' אסר והשיב אולי אסר מפני דכיון דהנסרים תקועים במסמרות נעשו כלם כנסר א' רחב ויש בהם גזירת תקרה ויש שנחלקו עליו והנח להם כמו שנהגו עכ"ל משמע דמשום לבוד לא מיתסר עיין דף ט' ע"ב ברש"י וא"ל דה"נ העצים קבועים על הגג דזה פשוט דלא אמרינן שמצטרפין אלא כשחברן כא' קודם שהניחן שם משא"כ כשקבען בכותל וכ"מ סי' תרל"א ס"ט דכשנוטל א' מבנתים אף על פי ששאר הנסרים קבועים אין מצטרפין אפי' לרמב"ם ע"ש ואי לאו תולמה"ע לא הוי צריך להסיר המסמרים כלל א"כ ש"מ דאין מצטרפין וכ"כ מהרי"ל עמ"ש ריש סי' תרל"ב:
(ז) וכן מותר לעשות כו': וב"ח כתב שיש להחמיר לסלק הגג קודם ולסכך אח"כ ול"ד לעושה סוכה תחת הגג וכו' ע"ש שנדחק וגם הלבוש נדחק ובאמת נ"ל דהמחמיר כמהרי"ל ס"ל בשלמא בסוכה תחת הגג כשמסיר הגג אח"כ הוי מעשה והגג עצמו נכשר כמ"ש ב"י בשם א"ח משא"כ כאן כשפותח לא מקרי מעשה משא"כ כשסיכך תחלה דנעשה בכשרות וסוגר אח"כ הגג מפני הגשמים וחוזר ופותחו כשר לכ"ע דהוי כפירס עליה סדין וחזר ונטלו ממנו דכשרה כיון שנעשה בכשרו' כדאיתא בגמרא כנ"ל ברור ולכן יש להחמיר ובש"ג פ"ק דסוכה מחמיר ע"ש ואם הניח הסכך על התקרה ואח"כ הסיר התקרה פסול:
(ח) צירים: דהוה כפתח:
(ט) שלא ישב: דסד"א כיון שהגביהן וחזר והניחן ה"ל כמפקפק נסרין והן עצמן ליתכשרי קמ"ל דזה לא מקרי מעשה דלא נתכוין להניחן לשם צל עיין סי' תרל"א: