שולחן ערוך אורח חיים לט ז
<< · שולחן ערוך אורח חיים · לט · ז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אין לוקחין תפילין ומזוזות וספרים מן הכותים יותריז מכדי דמיהן* הרבההיזיח כדי שלא להרגיל לגנבן ולגזלן:
מפרשים
(ה) יותר מכדי דמיהם הרבה. אבל מעט יותר חייבים לקנות כמ"ש בי"ד סי' רפ"א:
(י) מכדי דמיהן הרבה: אבל מחוייבים לקנותן מהן מעט יותר משויין שלא יזלזלו בהם:
ס"ז הרבה. גמ' שם ועתוס' שם ד"ה מעלין כו':
כדי כו'. רמב"ם וערש"י במתני' ד"ה מפני תיקון כו' וכמש"ש א' איבעיא להו כו' ומסתמא חד טעמא לכולהו ורמב"ם אזיל לשיטתו שכ' גם שם משום דלא ליגרבו וכמ"ש הר"ן בשם י"א אע"ג דלא איפשטא הכא מיפשטא בכתובות נ"ב רשבג"א אין פודין כו' ופסק הרי"ף ורמב"ם שם כרשב"ג. וטעמא משום דסתם מתני' דגיטין כוותיה וא"ל דפליגי בפי' דמתני' דהא רשב"ג לישנא דמתני' נקט. ר"ן בגיטין שם ועתוס' שם ושם ועי"ד סי' רנ"ב ס"ה:
(ז) הרבה: אבל מעט יותר חייבים לקנות שלא יזלזלו בהם אפילו במקום דטעון גניזה אבל במקום דצריך שריפה אין צריך ליקח מהם. עולת תמיד. מבואר בש"ס דאסור לומר לגוי שיתנם בזול יותר מדאי דילמא ירגז הגוי וינהג בהם מנהג בזיון וכמעשה דטייעי.
(יז) יותר וכו' — אבל במעט יותר משויין [דהיינו עד כדי חצי דינר בתפילין ולפי ערך זה בס"ת] חייבין לקנות מהן ואף דס"ת שנמצא ביד א"י י"א דיגנז [ביו"ד סימן רפ"א] אעפ"כ חייבין לקנות מהם ואפילו במעט יותר וכדי לגונזן בכדי שלא יבואו העו"ג לזלזל בהם ופשוט דה"ה אם הם פסולין מחמת עצמם ג"כ חייבין לקנות מהעו"ג כדי לגונזן אבל בכתבן אפיקורס דטעונין שריפה א"צ ליקח מהם:
(יח) הרבה — ואעפ"כ לא יסלק עצמו הישראל תיכף ממנו אף שאומר הרבה ומחוייב לעסוק אתו פן ישוה עמו. אך כשהעו"ג עומד על דבריו מניחן בידו. ומבואר בש"ס דאסור לומר לעו"ג שיתנם בזול יותר מדאי דלמא ירגז העו"ג וינהג בהם מנהג בזיון:
(*) אין לוקחין וכו' מכדי דמיהן וכו': עיין במ"ב במה שכתב וה"ה אם הם פסולין מחמת עצמם והוא פשוט לדעה זו דמאי שנא אם הוא פסול מחמת חשש שכתבו פסול או חסרון חק תוכות ואולם לדעת הרמב"ם דפסק דקורין בספר שניקח מיד עו"ג אין ראיה דצריך ליקח כדי לגנוז ע"ש בגמרא ולענין כדי דמיהן לכאורה דצריך לחשוב כמו אם היו התפילין כשרין דהלא אם כתבו עו"ג ג"כ אין כדי דמיו שוה כלום וע"כ מה דאיתא בש"ס כדי דמיו ליגנז היינו כמו אם היה ס"ת כשר ומחמת זה לא יתרגל העו"ג דהוא אין יודע שהס"ת זו אין שוה אצלנו כלום [וכמו שפסק הט"ז ביו"ד רפ"א דאפילו ביחיד אין קורין בה] א"כ פשוט דה"ה נמי בענינינו. וצע"ק:.