שולחן ערוך אבן העזר קיב ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קיב · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
נישאת הבת, או מאנה או נתגרשה או נתאלמנה, אפילו היא שומרת יבם, הואיל וחזרה לבית אביה ועדיין לא בגרה, הרי זו נזונית מנכסי אביה עד שתיבגר או עד שתתארס.
- הגה: ויש אומרים דוקא מן הארוסין, אבל משנישאת שוב אין לה מזונות (טור). ויש אומרים עוד, דוקא בחיי אביה, דכשמת אביה היתה ברשותו, אבל לאחר מיתת אביה אבדה מזונות מיד שנתארסה (טור בשם הרא"ש), וכן נראה עיקר:
מפרשים
חלקת מחוקק
(י) נשאת הבת ומיאנה או נתגרשה: זה הוא ל' הרמב"ם ומשמע מפשט לשונו שאף שנתגרשה או נתאלמנה מן הנישואין אפ"ה חוזרת לבית אביה ויש לה מזונות וכ"כ המ"מ אבל רש"י ותוס' והר"ן פירשו דוקא אלמנה מן האירוסין אבל מן הנשואין שוב אין לאביה רשות בה ולא היא בו אבל מיאון אף משנשאת חוזרת לאביה דכל מיאון עוקר לנשואין מעיקר':
(יא) דוקא בחיי אביה: ואפי' בחיי אביה דוקא נתאלמנה או נתגרשה מן האירוסין אבל מן הנשואין כבר נעשית יתומה בחיי האב אבל התוספו' כתבו בשם ר"ת אף מן הנשואין חוזר' לבית אביה כל שאביה חי ועיין בכתובו' דף נ"ג בתוספו' בד"ה אלמנה בבית אביה וכו':
בית שמואל
(ט) וי"א דוקא מן האירוסין: וכתב בפרישה אם נתארסה כשהיא נערה אחר מיתת אביה ונתגרשה בעודה נערה יש לה מזונות דכיון משמת אביה היה לה שיעבוד וחוב על האחין אף על גב דפקע לה משנתארסה מ"מ כיון שנתגרשה חזרה לזכותה דומה לקטנה שנישאת כשמיאנה בנשואין חזרה למזונות וט"ז חולק ע"ז דל"ד למיאון שעוקר נישואין הראשונים משא"כ בארוסין של נערה ומשמע לדעת י"א אפילו אם נתאלמנה אחר מות אביה יש לה מזונות וא"י מנ"ל זאת דהא הטור והר"ן כתבו דוק' כשנתאלמנה בחיי אביה ולא מצינו שום פוסק דס"ל בארוסי' אפי' אחר מות אביה ומה שמציין טור לא ראיתי בטור משמעות לזה ואפשר דנתכוון לדעת רש"י שפי' הסוגי' מן הארוסין ולא פי' דאיירי דנתאלמנה בחיי אביה אלא לכאורה נראה מפרש"י למה דקי"ל ארוסה אין לה מזונות אף בנתאלמנה אין לה מזונות ובריית' זו ס"ל ארוסה אית לה מזונות ולא קי"ל כן אלא כרב דאמר בארוסה אין לה מזונות, ואית' בזה ד' שיטות לרש"י אפילו בנתאלמנה מן ארוסין אין לה מזונות ומשמע אפילו בחיי אביה ולרא"ש והר"ן בארוסי' אית לה כשנתאלמנה בחיי אביה, ולר"ת אפילו מן הנישואין אית לה מזונות כשנתאלמנה בחיי אביה, ולרמב"ם אפי' אם נשאת ונתאלמנה אחר מות אביה אית לה מזונות וא"ל א"כ מהיכי תיתי בממאנת דאין לה מזונות מן הנישואין וי"ל שאני ממאנת הואיל היא גרמה ה"א דאין לה מזונות ב"י וכ"מ:
ט"ז - טורי זהב
וי"א דדוקא מן האירוסין פי' נתארסה ונתקדשה בחיי אביה אבל ניסת לא שאין לאביה רשות בה ומ"ש וי"א עוד כו' תמוה דגם דיעה קמייתא הכי ס"ל דהא חזרה לבית אביה קאמר:
דוקא בחייו בפרישה כתב דאם נתארסה כשהיא נערה אחר מיתת אביה ונתגרשה בעוד' נערה דיש לה מזונות דכיון דכשמ' אביה היה לה שעבוד וחוב על האחין לפרנסה מהן אע"ג דפקע לה משנתארס' מ"מ כיון דנתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין בעודה נערה חזרה לזכותה ודומה לקטנה שניסת שמיאנה בנשואין חזרה למזונותי' שהיה לה קודם לכן כנ"ל עכ"ל ולא ידעתי מקום לדברים אלו דהא בממאנת דיש לה מזונות עיקר הטעם דעקרתו לנשואין מעיקרא והו' כמו שלא ניסת כרמ"ש רש"י בפ' נערה דף נ"ג וזה שייך בנישואי קטנה שהם דרבנן בזה אמרו דהמיאון עוקר אותו דהא מותר בקרובותי' אחר המיאון ואף אם נתגרשה דאסור בקרובי' היינו מדרבנן אבל בנערה אירוסי' קדושין מן התורה וצריכה גט גמור בזה ודאי כשפקע חיוב מזונותיה בשעת קדושין תו לא הדרא אחר גרושיה דבזה ודאי לא שייך לומר כאלו לא היה נשואין כלל תחלה דהא אסור בקרובותיה ולא אמרו באלמנה או בגרושה אלא שנתאלמנה בחיי אביה שבאה לרשות אביה קודם מות ומה שדימה זה לקטנה שניסת ומיאנה כו' אין לו דמון כלל כאשר זכרנו דגם נישואי קטנה אינה כלום מן התורה כנ"ל פשוט והרב לא דק:
באר היטב
(ה) נשאת הבת ומיאנה כצ"ל.: (ו) אביה וכו'. יש בזה ד' שיטות. לרש"י אפי' נתאלמנה מן האירוסין אפילו בחיי אביה אין לה מזונות. ולהרא"ש והר"ן באירוסין אית לה כשנתאלמנה בחיי אביה. ולר"ת אפילו מן הנשואין אית לה מזונות כשנתאלמנה בחיי אביה. ולהרמב"ם אפילו אם נשאת ונתאלמנה אחר מות אביה אית לה מזונות. ואם נתארסה אחר מיתת אביה כשהיא נערה ונתגרשה בעודה נערה פ' ט"ז דאין לה מזונות עיין ב"ש.