שולחן ערוך אבן העזר קיב ה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קיב · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
ייבם אשת אחיו וילדה לו בת, אם לא היה לאחיו נכסים, הבת ניזונת מנכסי אביה. אבל אם היו לאחיו נכסים, וכן בת שניה וכן בת אנוסתו אפילו נולדו לו אחר שנשאה, וכן בת ארוסתו שנולדה לו בעודה ארוסה ואחר כך נשאה, אין להן מזונות אחר מיתת אביהן, אבל בחייו הוא חייב במזונותן כדין שאר הבנים והבנות בחיי אביהן:
מפרשים
חלקת מחוקק
(יב) יבם אשת אחיו וכו' ואם היו לאחיו נכסים וכו': דאם לא היו לאחיו נכסים דאז כתובתה על היבם ופשיטא דתנאי כתובה נמי עליו אבל אם היו לאחיו נכסים דאז כתובתה על נכסי בעלה הראשון ות"כ פשיט' דלית לה מראשון דהא הראשון לא כתב לה רק בנן נוקבן דיהוי ליכי מינאי והיא לא ילדה לו אבל מן השני מבעיא אף דאין לה כתובה עליו כל שיש נכסים מן הראשון אבל תנאי כתובה יש לה על השני דכיון דאינה ניזונו' מנכסי ראשון כמאן דלית ליה לראשון דמי:
(יג) וכן בת אנוסתו: דכל אנוסה אין לה כתובה ומבעי' ליה בגמר' בתנאי כתובה אם יש לה או אין לה וכתב הרא"ש דה"ה באנוסה גופה מצי למבעי אם יש מזונו' לאחר מיתת בעלה (וסיים הרא"ש וכיון דעלו בתיקו לית לה דכל תיקו דממונא חומר' לתובע וקולא לנתבע):
(יד) שנולדה לו בעודה ארוסה: אבל נתעברה קודם שנשאה וילדה אחר שנשאה קרינן בנן נוקבן דיהוי ליכי וכו':
(טו) ואח"כ נשאה: אבל מת קודם שנשאה כיון דהיא עצמה לית לה אף בתה לית לה כ"כ הרא"ש בשם הראב"ד והר"ן פי' דמיירי שמת קודם שנשאה וכתב לה כתובה מן הארוסין ומבעי' ליה בתנאי כתובה:
בית שמואל
(י) אם לא היה לאחיו נכסים: אז כתובתה על נכסי בעלה השני יש לה ת"כ ג"כ ממנו ויש מזונות לבתה ממנו אבל כשהניח הראשון נכסים אז כתובתה על הראשון בזה מבעי' בש"ס אם יש לבתה מזונות משני כיון מראשון לית לה מזונות דהא לאו בתו היא וקי"ל כל היכ' דאין לה מא' אית לה משני לענין כתובה כ"פ הרא"ש והר"ן מיהו לפי' תוס' אפי' אם לא הניח נכסים מ"מ מבעי' בש"ס אי אמרי' בבתה ת"כ ככתובה:
(יא) וכן בת שניה דאין לה כתובה ות"כ: מבעי' בש"ס בתה מהו די"ל לדידה קנסו חז"ל הואיל ועשתה איסור ולא לבתה, וכן בת אנוסה דאין לה כתובה כיון דא"י לגרשה ומבעי' אם אית לה ת"כ וכן בת ארוסה דלא תקנו חז"ל כתובה עד הנשואין בכל אלו עלתה בתיקו ואין לה מזונות וכתב רי"ו אם תפסה אין מוציאים ממנה ובש"ג כתב בנכסים מועטים אין מוציאין ממנה אבל בנכסים מרובים אין להן זכות אלא מזונות דבר יום ביומו לכן מוציאין ממנה ואחר שמוציאין אפשר דאין להן כלל ובב"י ובד"מ הביאו דברי רי"ו בסתם מיהו בתיקו אית' פלוגת' אם מהני תפיסה כמ"ש בחושן המשפט בכמה מקומות, ולרמב"ם בת ממאנת יש לה מזונות ופי' המגיד פ"ב ה"א היינו שמאנה בעת שהיתה מעוברת וקודם שתלד יכולה למאן ואח"כ ילדה וע' בסי' קנ"ה מ"ש בזה ומהר"מ מטיקטי"ן וב"ח פירשו דאיירי בקדושי טעות ולמ"ש בסמוך לית' והנה הר"ן והמגיד הניחו בצ"ע מנ"ל לרמב"ם דין זה כיון דממאנת אין לה כתובה מנ"ל דבתה יש לה מזונות ונראה דס"ל כל הסוגי' איירי דוק' שאין לה בעת הנשואין כתובה בזה מבעי' אם יש לה ת"כ אבל אם יש לה כתובה מצד הנישואין אלא אח"כ גרמה לעצמה הפסד אז לא הפסידה בתה זכות שלה אטו אם זנתה היא והפסידה הכתובה תפסיד בתה זכות שלה ומזה מוכח דלא כמהר"ם הנ"ל וב"ח דהא אם איירי בקדושי טעות אז למפרע לא הוי נישואין כלל ואין לה כתובה מיד בעת הנישואין:
(יב) שנולדה לו בעודה ארוסה: אבל נתעברה קודם שנשאה וילדה אחר שנשאה קרינן בנן נוקבין וכו' ומ"ש אח"כ נשאה היינו לפי הפי' של הרא"ש אבל רש"י והר"ן פירשו שלא נשאה אלא כתב לה כתובה בעודה ארוסה ומת:
(יג) אבל בחייו הוא חייב במזונותן: הנה בחייו חייב לזון את בנו עד ששה שנים כמ"ש בסי' ע"א ואחר מותו אין מפרישין מזון בניו כמ"ש שם ולבנות בחייו אינו חייב אלא עד שש ולאחר מותו יש להן מזונות עד שיבגרו או עד ארוסין ולאלו אין להן אחר מותו:
ט"ז - טורי זהב
וכן בת אנוסתו (איבעיא בגמרא הואיל) דאין לה כתובה דכסף קנסה היינו כתובתה (אין לה מזונות א"ד דהואיל) ולא יוכל לשלחה כל ימיו והוה כמו שאר אשה שיש להם כתובה שהרי הטעם דכתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה וזה אין יכול לשלחה ממילא יש לה מזונות (ועלתה בתיקו וכל תיקו קולא לנתבע וחומרא לתובע):
וכן בת ארוסתו דלא תקנו רבנן למכתב כתובה עד שעת נשואין אף תנאי של כתובה דהוא מזונות הבל לא חייל:
באר היטב
(ז) נשאה: אבל אם מת קודם שנשאה כיון דהיא עצמה לית לה אף בתה לית לה הרא"ש. אבל רש"י והר"ן פירשו שלא נשאה אלא כתב לה כתובה בעודה ארוסה ומת. ומיבעי' ליה בתנאי כתובה.