שולחן ערוך אבן העזר פה טו

נפלו לה פירות המחוברים לקרקע, הרי אלו של בעל; אפלו הגיע זמנן לקצור, תולשם מהקרקע שלה, וימכרו, וילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות.

הגה: זה אינו, דכל הפירות הנלקטים תחתיו הם שלו לגמרי; ואפשר דטעות נפל בספרים, וכך ראוי להיות: תלושין מן הקרקע הרי הם שלה, ובבא אחריתי היא, וכן הוא ברמב"ם פרק כ"ב דאישות (פכ"ב מהל' אישות):

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(לה) פירות המחוברים לקרקע וכו': רש"י כתב הואיל והקרקע קיימת לה ורש"י אזיל לטעמיה שפי' כן גבי עז לחלבה דבעי תמיד שיור גבי עז עורה וגבי תרנגולת נוצה אבל לפי' הרמב"ם אין לה רק פירות המחוברים לא גרע מעז לחלבה:

(לו) אפי' הגיע זמן ליקצר: אף ע"ג דק"ל כל העומד ליקצור כקצור דמי שאני הכא דתקנת חכמים היה פירות הנלקטים בעודה תחתיו הרי הן שלו עיין בהרא"ש:

(לז) ואפשר דטעו' נפל בספרי': לא ידעתי למה כתב דרך אפש' הא פשוט הוא שהוא ט"ס:

בית שמואל

עריכה

(לו) הגיע זמנן לקצור: אף על גב דקי"ל כל העומד לקצור כקציר דמי הכא תחז"ל כך הי' כל הנלקט ברשותו שלו הוא:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}