שולחן ערוך אבן העזר פה טז

עבדי נכסי מלוג ובהמות נכסי מלוג, הבעל חיב במזונותיהם ובכל צרכיהם, והם עושים לו והוא אוכל פירותיהם. לפיכך, ולד שפחת מלוג, לבעל; ולד בהמת מלוג, לבעל; ואם גרשה, ורצתה האשה לתת דמים וליטול ולד השפחה, מפני שבח בית אביה, שומעין לה:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(לח) עבדי נ"מ ובהמו' נ"מ וכו': אף על גב דק"ל יכול הרב לומר לעבדו עשה עמי ואיני זנך אפ"ה עבדי מלוג עדיפי מעבדי' שלו ועיין ביורה דעה סי' רס"ז סעי' כ':

(לט) ולד שפחת מלוג לבעל: ומכ"ש ולד ולד עד עולם. וכתב הרא"ש בשם בה"ג דאם מתה האם קודם ששחט הולד נעשה הולד קרן של האשה במקום האם ולא ידעתי למה הושמט דין זה כאן ודין הכפל שלא זיכו אותו לבעל אפילו כפל דולד שהוא שלו הושמט כאן משום דאין כפל נוהג עכשיו דאין דנין דיני קנסות ומ"מ יש נ"מ גם האידנ' אם תפסה זכתה ואין הבעל מוציא מידה:

(מ) וליטול ולד השפחה: אבל ולד הבהמה אין זה שבח בית אביה:

בית שמואל

עריכה

(לז) חייב במזונותיהם: ואי"ל איני זנך ועשה עמי אף על גב לעבדים שלו י"ל עשה עמי ואיני זנך ועיין ביורה דעה סי' רס"ו מיהו של צ"ב שהם באחריות שלו י"ל דיכול לומר עשה עמי ואיני זנך וכן משמע שם:

(לח) ולד ש"מ: ולא חיישי' למיתה שמא תמות השפח' ויכלה הקרן וולד ולד ס"ל להרי"ף לאשה ולתוס' והרא"ש לבעל אף על גב פרי דפרי לא תקנו חז"ל לבעל דכאן הוא פרי מפרי מגופ' זכה הבעל משא"כ פרי מפרי דאתי מעלמ' עוד כתב הרא"ש אם מתה האם בעוד הולד קיים הולד ממלא מקום אמו וחוזר להיות קרן:

(לט) ולד השפח': כ"כ הרמב"ם ורש"י משמע ולד /בהמת/ נ"מ לא שייך שב"א כ"כ בח"מ והטור סוף סימן פ"ט כתב גם ולד בהמו' נותנת דמים ונוטלת מיהו הריב"ש סימן כ"א כתב להדי' דוקא ולד שפחות לוקח' משום שב"א ולא ולד בהמות גם נשמע מהרי"ף אם הבעל מוכר הפירות ולקח קרקע אז הקרקע שייך לה ואין לו אלא הפירות כי הפירות לא תקנו חז"ל אלא לריוח ביתו ולא לקנות קרקע:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}