שולחן ערוך אבן העזר לח כד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לח · כד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
על מנת שאני עשיר, ונמצא עני, או עני ונמצא עשיר; על מנת שאני כהן ונמצא לוי, או לוי ונמצא כהן; נתין ונמצא ממזר, או ממזר ונמצא נתין; בן עיר ונמצא בן כרך, בן כרך ונמצא בן עיר; על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק, רחוק ונמצא קרוב; על מנת שיש לי שפחה או בת גדולה או אופה ואין לו, על מנת שאין לו ויש לו; על מנת שיש לו אשה ובנים ואין לו, על מנת שאין לו ויש לו; בכל אלו, או שאמר: התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש, או דבש ונמצא מים, כגון שהיה מכוסה ולא הכירה בו עד אחר כך – בכל אלו והדומה להם, אפילו אמרה: בליבי היה להתקדש לו אפילו לא יתקיים התנאי, אינה מקודשת, לא שנא אם קבלה היא הקידושין, לא שנא אמרה לשליח לקבלם בתנאי ושינה השליח.
וכן אם היא הטעתו, אפילו אמר: בליבי היה לקדשה אף על פי שהטעני, אינה מקודשת.
- הגה: אלא אם כן אמרה כן בפירוש בשעת הקידושין ושמע הבעל ושתק (טור). וכן אם היא הטעתו (ואמר בפירוש ואף על פי שלא יהיה כן), קידושיו קידושין.
אבל אם כנסה סתם ואמר: כסבור הייתי שהיא כוהנת, והיא לויה, או לויה והיא כוהנת, עשירה והיא עניה, עניה והיא עשירה, הרי זו מקודשת:
מפרשים
(לד) כגון שהיה מכוסה: שאלו ראת' אותו וקבלתו סברה וקבלה וכתב הרשב"א סי' אלף קפ"ו בא' שנתן לאשה כוס וא"ל הרי את מקודשת לי בטבעת זו אם היו פניה מכוסות שורת הדין אינה מוקדש' דטעות הוא אבל אם ראתה הרי ידעה שאין זה טבעת וסברה וקבלה לשם קידושין והאריך בזה וסיים ומ"מ נכון לחזור ולקדש וכו' שאין אתנו ראיה מוכרחת שהי' מקודשת ודאית עכ"ל ואם אמר לה התקדשי לי בדינר של כסף ונמצ' זהב או במנ' ונמצא מאתים עיין בב"ח:
(לה) ל"ש אמרה לשליח לקבלו בתנאי: כלו' אף על גב דאיכא למימר דמראה מקום היא לו אף אם לא יתן אלא כסף קבל' ומכ"ש של זהב וכדעת ר"ש בגמרא קמ"ל דקפידא ואיכא דניחא לה בכספא מבדהבא:
(לו) אמרה בפי' בשעת הקידושין: כלומר שהשיב' לו אף אם לא יהיה כך כמו שאמרת אני מרוצה והוא שתק ולא השיב לה לא כי אלא דוקא על תנאי כך אני מקדש נמצא הסכים לדבריה:
(לז) וכן אם היא הטעתו: אינן קידושין אלא א"כ אמר וכו' כצ"ל:
(לח) אבל אם כנסה סתם: כלומר אם קדשה סתם בלא שום תנאי ואמר סבור הייתי וכו' וכן אם היא אמרה סבורה הייתי וכו' וכן הוא ברמב"ם סוף פ"ח:
(מד) עני ונמצ' עשיר: בירושלמי מבואר דבעינן בכל התנאים שמתנה קפידא אם משנה אבל אם אין קפידא כלל אם משנה לא בטלו הקדושין מחמת השינוי וכאן שיש קפידא משום כשהוא עשיר איכ' טרחא רבה עליה וכן בתנאי כשאינו כהן י"ל לא ניח' לי טרח' דכהונ' וכשביתו קרוב י"ל ניחא לה מטרפס' ואזלי וכן בכולם וכשיש לו בת גדולה אם גדולה בקומה היא י"ל דלא ציית לה ולפי' הרמב"ם דהיא מגדלת שער ואזלת בכל הבתים ומספרת דברים ממנה וכן כשהוא בן עיר ובן כרך י"ל דצריכה לדור עמו לפעמים בכרך, אבל כשמתנה סתם שהוא בן עיר אף ע"ג שהוא בן עיר ובן כרך לאו שינוי הוא דהא בן עיר הוא, אלא עדיין צריך ישוב בתנאי שמו יוסף מה קפידא בדבר וע' ברש"י במתני' דף מ"ט ובר"ן פ' האומר וברי"ו דף קפ"ח:
(מה) ונמצא של דבש: אף שהדבש יותר ביוקר י"ל דהיא צריכה יין ומבורר בש"ס אם אמר תתקדש בדינר של כסף ונמצ' של זהב יש קפיד' דאיכ' דניח' לה של כסף אפילו לא נצרך הכסף לאיז' תכשיט אף על גב דתו' כתבו דצריכה הכסף להשלים מלאכת התכשיט משמע אם אין צריך לתכשיט לא הוי שינוי י"ל דתוס' כתבה זאת דוק' לר"ש אבל לת"ק אפילו לא נצרך לה אמרינן איכא דניחא לה בכסף וכ"כ ב"ח ואם אמר תתקדש בדינר א' ונמצא שני דינרים מקודשת וכ"כ בש"ג וכן הוא לפי הג"ה המהרש"ל בח"ש ואפילו לדעת הר"ן ורי"ו שהבאתי בסמוך בכה"ג אין שינוי:
(מו) או דבש ונמצא יין כצ"ל וכ"כ ב"ה: ושם מדמה הדין אם אמר תתקדש בדינר אחד ונמצא שנים לאומר ע"מ שאין שמי אלא יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון:
(מז) ולא הכירה: דאם הכירה אז סברה וקבלה וכן אם נתן לה כוס ואמר הרי את מקודשת בטבעת, מ"מ נכון לקדש אותה מחדש שלא יבא לידי קלקול תשובות רשב"א סימן אלף קפ"ו:
(מח) לא שנא אמרה לשליח: דלא תימא מראה מקום הוא קמ"ל קפידא הוא אם אמרה לקבל דינר של כסף מפלוני וקיבל של זהב ה"ה אם אמר לשליח שילוה לו דינר של כסף לקדש אותה והלוה של זהב וה"ה להיפוך משום דחשיבות לו כשמקדש בשל זהב ועיין ברש"י:
(מט) אמרה כן בפי': כלומר שהשיבה לו אף אם לא יהיה כך כמו שאמרת אני מרוצה והוא שותק ולא אמר לה לא כי אלא בתנאי כך וכך:
ונמצ' עשיר זימנין דניח' לה בעני יותר דהו' כפוף תחתה ובשבח יוחסין לא ניחא לה דמתגאה עליה:
ושמע הבעל ושתק פי' אחר שאמר הוא התנאי ואמרה אפי' לא יהיה כך אני מרוצה להתקדש ושתק ע"ז ודאי הסכים לדבריה:
(כט) בן כרך: ע"ל סי' מ"ה ס"ק ו' ובה"י.
(ל) של דבש: אף שהדבש יותר יוקר בה"י ומבואר בש"ס אם אמר התקדש בדינר של כסף ונמצא של זהב יש קפידא ב"ח בה"י ב"ש. אם אמר תתקדש לי בדינר א' ונמצא שני דינרים מקודשת דבכלל שנים יש א' ואין כאן שינוי ש"ג ב"ח בה"י ב"ש כנה"ג.
(לא) ונמצא יין: כצ"ל בה"י.
(לב) הכירה בו: דאם הכירה אז סברה וקבלה וכן אם נתן לה כוס ואמר הרי את מקודשת לי בטבעת מ"מ נכון לקדש אותה מחדש שלא יבא לידי קלקול הרשב"א ח"מ ב"ש.
(לג) בפירוש: כלומר שהשיבה לו אף אם לא יהיה כך כמו שאמרת אני מרוצה והוא שותק ולא אמר לה לא כי אלא בתנאי כך וכך.
(לד) הטעתו אינן קדושין אא"כ אמר בפירוש: כצ"ל ח"מ.