שולחן ערוך אבן העזר לח ח
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לח · ח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
האומר לאשה: הרי את מקודשת לי על מנת שירצה אבי, רצה האב, מקודשת; לא רצה, או ששתק או שמת קודם שישמע הדבר, אינה מקודשת:
מפרשים
(ט) רצה האב מקודשת: כלומר שאמר הן דע"מ שירצה פירושו שנדע שהוא רוצה וצריך שיגלה רצונו וזה הוא דעת הרמב"ם דע"מ שירצה כאלו אמר ע"מ שיאמר הן וכמו שיתבאר בסמוך סעיף י':
(י) לא רצה או ששתק או שמת: ולא בחדא מחת' מחתינהו דבמת האב בטלי הקידושין מיד דא"א שיאמר עוד הן אבל בלא רצה שאמר לא או שתק אינם יוצאים מידי ספק קידושין כל זמן שהאב חי דאולי יאמר האב הן אחר שאמר בתחלה לא או שתק כמ"ש בסמוך ס"י:
(יד) רצה האב: כלומר שאמר אין דע"מ שירצה פירושו שנדע שהוא רוצה היינו שיאמר הן וזה הוא דעת הרמב"ם:
(טו) לא רצה האב: כאן הבי' ל' הרמב"ם ואחר כך הבי' דעת החולקים ומ"ש אינה מקודשת כלומר לכ"א לפי שיטתו, ולרמב"ם דהתנאי קאי על שעת השמיעה אז אם לא אמר הן מיד בטלו הקדושין ולשאר פוסקים הוי ספק קידושין כתב בכ"מ ובב"י להרמב"ם כל התנאים שמתנה בין ע"מ שירצה שיאמר הן ובין שאר תנאים כוונתו על שעת השמיעה בעת שישמע צריך שיאמר הן או שישתוק וכמ"ש בסמוך:
ע"מ שירצה אבי פירושו שיאמר בפי' אין מ"ה אם רצה דהיינו שאמר בפי' אין לא רצה דהיינו שמיחה:
(יז) אבי כו': עיין בקדושין דף ס"ג ע"ב וברמב"ם פ"ז מה"א עם הראב"ד והמגיד והכ"מ ודו"ק. ואני אומר לפרש דברי הרמב"ם. דעל פי שיטת רש"י קשה למה לא מוקמי רישא ומציעתא בחד טעמא דהיינו בע"מ שישתוק וסיפא בחד טעמא בע"מ שלא ימחה וכן הקשה הר"ן. והואיל ואמר רישא בחד טעמא ומציעתא וסיפא בחד טעמא למד הרמב"ם הפשט גמרא הוא דרישא בחד טעמא בע"מ שאמר אין. ומציעתא וסיפא בחד טעמא בע"מ שלא ימחה ודו"ק. ועיין אחרונים. ועיין בכ"מ שכתב וה"ה נמי בלא ימחה דבשעת שמיעה הדבר תלוי שאם שמע ולא מיחה הרי היא מקודשת ושוב אינו יוכל למחות להרמב"ם ע"ש והובא ג"כ בב"י ע"ש. ותמה אנכי דלפ"ז קשה דלמה לא אוקמי כולי מתני' בחד טעמא ורישא נמי בע"מ שלא ימחה ורצה האב ר"ל שלא מיחה לאלתר ודו"ק ועיין בה"י מ"ש מסוגיא פרק המדיר דף ע"ג ע"ש. דבריו הם דברי בעל המחבר מגדול עוז אשר סביב להרמב"ם ע"ש. ועיין ב"ש ס"ק י"ח.