לדלג לתוכן

שולחן ערוך אבן העזר ז ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אשת כהן שנאסרה עליו משום שבויה, הואיל והדבר ספק, הרי זו מותרת לדור עמו בחצר אחד, ובלבד שיהיו עמו תמיד בניו ובני ביתו לשומרו:

מפרשים

 

(יג) הואיל והדבר ספק וכו':    הב"י ס"ק י"א כתב שנראה מדברי הרמב"ם בפי"ח מהא"ב אבל כל שיש עידי טומאה אסורה לדור בחצרו ובאמת גמר' ערוכה היא (כתובות ד' כ"ז ע"ב) א"ר זכריה הקצב המעון הזה שלא זזה ידה מתוך ידי אמרו לו אין אדם מעיד ע"י עצמו וקאמר עלה תצא ואעפ"כ יחד לה בית בחצר' (בעי אביי מהו לעשות בגרושה כן ופרש"י כהן שגירש את אשתו מהו לדור בחצר א' ומסיק דבגרוש' דאיכ' איסור ודאי אסור' לדור בחצר וא"כ ה"ה בנטמאה ודאי:
 

(טז) הואיל והדבר ספק:    משמע בוודאי זנתה אסור לדור עמה בחצר וכן מדייק הב"י מרמב"ם ואפילו במבוי אסור לדור עמה כמו בגרושה וכמה שאיתא בסי' קי"ז והבאתי שם דעת הפוסקים דסבירא להו כשזנתה מותרת אפי' בביתה משום דמאסה בפניו בזה אתי שפיר מה שהקש' הח"מ על הב"י למה ליה לדייק דין זה מרמב"ם כשזנתה אסור לדור עמה הא נשמע מדין גרושה ולק"מ דה"א זנתה מאוסה בעיניו, ואפשר כאן בשבויה לכ"ע כשזנתה אסור לדור עמה במבוי כי מסתמא אנוסה היא ולא מאוסה לו ומה שכתב לשמרו עיין סי' קי"ט ובסדר הגט סעיף ק' מה שכתב:
 

(כא) בחצר:    ואם ודאי זנתה אסור לדור עמה בחצר אפי' במבוי נמי אסור לדור עמה עיין ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש