שולחן ערוך אבן העזר ו טז
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ו · טז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
יצא לה שם מזנה בעיר, אין חוששין לה. ואפילו הוציאה בעלה משום שעברה על דת יהודית או בעדי דבר מכוער, ומת קודם שנתן לה גט, הרי זו מותרת לכהן:
מפרשים
(יד) הרי זו מותרת לכהן: ולעיל בסי' ד' סעיף ט"ו פסק (דהיכ' שיצא עליה קול שהיתה מזנה תחת בעלה והכל מרננים אחריה וכו') היא בעצמה חוששין לה משום זונה וכהן חושש לה מדין תורה צ"ל דלעיל שאני דהואיל דהכל מרננים אחריה ודיימא טפי והוי כעדים והכא מיירי רק ששני עדים ראו בה דבר מכוער והב"ח כתב דהכא איירי בפנויה ולעיל איירי בא"א ואין דבריו ברורים דהא הכא בא"א איירי (ובאמת לפי מ"ש בטור סתם אשה שיצא עליה שם שהיא מזנה אין חוששין לה לפוסלה לכהונה ניחא החילוק שמחלק הב"ח) אבל לפי מה שכת' כאן בשלחן ערוך הרב הבית יוסף הכא גם כן בא"א מיירי ועיין בקונטרס אחרון סי' ו':
(ל) שם מזנה: היינו אפילו קול שמוחזק בב"ד מ"מ תלינן שמא ראו בה דבר פרוצות בעלמא ובזה גם הראב"ד מודה אף על גב דס"ל קול חלוצה כשמוחזק בב"ד פסולה דשם אין לנו לתלות הקול בשום דבר ולא כב"ח ודרישה דהבינו דאיירי בקול דאין מוחזק בב"ד ואשתמט' להו מה שכתב הראב"ד והמגיד פי"ז הא"ב ומ"ש בסי' ד' כשעם מרננים אחרי' חוששין כתבתי שם דגרע טפי כשמרננים אחרי', וכ"כ בח"מ ומ"ש בעידי דבר כיעור דמותרת לכהן עיין ברמב"ם ובמגיד שם ועיין סימן י"א:
אין חוששין לה הטעם שמא פריצתה הוא דחזו לה ששחקה בשוק עם גוי ועבד או מיעך לה בין דדיה ועיין מ"ש סימן ד' סעיף ט"ו:
(כח) בעיר: אפי' קול שמוחזק בב"ד מ"מ תלינן שמא ראו בה דבר פריצות בעלמא.
(כט) לכהן: כתב מהריב"ל ח"א דף ק"ז דתרתי מילי נינהו דיצא עליה שם מזנה מיירי בפנויה דאי אתניהו תרווייהו שם מזנה ועידי כיעור ודאי אסור לכהן ועיין במהר"ם פדוואה סי' ל"ג ובמשפט צדק פ"ב סי' ס'. וע"ל ס"ק ט"ז בסי' ד' מש"ש בשם הב"ח. ועיין מ"ש הח"מ.