לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תקנב ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כל זה בסעודה המפסקת, שאין דעתו לאכול עוד אחריה סעודת קבע, וכשהוא אחר חצות. אבל אם היה קודם חצות, או אחר חצות כודעתו לאכול אחריה סעודת קבע, אין צריך ליזהר בדברים הללו.

הגה: ומנהג בכל גלילות אשכנז לאכול סעודה קבועה קודם מנחה, כאואחר כך מתפללין מנחה ואוכלים סעודה מפסקת (מהרי"ל).
ונוהגים יכבלהרבות קצת בסעודה ראשונה, כדי שלא יזיק להם התענית, הואיל ופוסקים מבעוד יום כמו ביום כיפורים. ויש קצת ראיה לזה ממדרש איכה רבתי. מיהו מי שיוכל לסגף עצמו, ויודע בעצמו שאין התענית מזיק לו, ומחמיר על עצמו, נקרא קדוש, כנ"ל:

מפרשים

 

כ"ז בסעודה המפסקת כו'. הרמב"ם כ' מימינו לא אכלנו אפי' תבשיל של עדשים בעט"ב והטור הביא זה ואח"כ כ' וכ"ז בסעודה המפסקת כו' משמע ל' הרמב"ם אסעודה המפסקת דוקא ותמהני מאי רבותי' דאם אכל כבר מאכלים טובים בסעודה המפסקת לא אכל תבשיל וצ"ל דהוא לא אכל ב"פ כמו שאנו עושים שאוכלים קודם מנחה סעודה קבועה ואחר תפלת מנחה סעודה מפסקת אלא סעוד' א' לבד אכל והיא היתה הסעודה המפסק' ועל אות' הסעודה שהוא קבע שלו לא אכל אפי' תבשיל עדשים אבל קודם לזה דהיינו קודם חצות אכל הרבה תבשילין וז"ל הטור בשם הרמב"ן ומסתבר סעוד' המפסיק בה שאין דעתו עוד לאכול אחריה סעודת קבע אע"פ שדעתו לאכול אחריה עראי לא כאלו שבטנם בטן רשעים אוכלים בשר ושותין יין ומשתכרין ואח"כ אוכלים עראי כדי להפסיק באכילה שאין בה בשר ויין עכ"ל וכ' רש"ל בתשוב' סי' ל' דהא דנקט רמב"ן בשר ויין ל"ת דוקא משום בשר ויין קרי להו בטן רשעים אלא הרמב"ן מיירי לפי הגמ' שהיה מותר בבשר ויין קודם סעודה המפסקת מ"מ הוא בטן רשעים שאוכלים מעדנים כל צרכם ולאכול אחר כך עראי וה"ה שאר אכילות שעושין מיני טיגונים כמו לחג שבועות בארצינו כו' ואו' אני גדול עונם מנשוא בפרט ליודעי תורה עכ"ל וכן מסיק מו"ח ז"ל דכל ירא שמים לא יאכל אחר חצות סעודה ברבוי תבשילין שמה שאוכלין אחר כך סעודה המפסקת בפירות על הקרקע הוא אכילת עראי ובעל נפש שאינו רוצה לשנות המנהג שכ' בהגהות ש"ע ירבה בסעוד' קודם חצות עכ"ל:


 

(י) סעודת קבע:    לא כאותם שבטנם בטן רשעים שאוכלים בשר ושותין יין ומשתכרין ואח"כ אוכלין עראי כדי להפסיק באכיל' שאין בה בשר ויין (טור רמב"ן) ואף שבמדינתינו אין אוכלין בשר מ"מ יש איסור שאוכלין ב' תבשילין והלבוש וב"ח ושל"ה קוראין תגר על מנהג זה ומאן דחש למנהגא שכת' רמ"א ירבה בסעודה קודם חצות:

(יא) שלא יזיק להם כו':    ול"נ טעם אחר מפני שבזמן בית שני היה יום טוב ת"ב והיה מרבין בסעוד' אף עכשיו לא זזו ממנה להיות לזכרון שיהפך ב"ב לששון ולשמחה עיין בב"י סוף סי' תקנ"ד:

(יב) ממדרש איכה:    דף כ"ג ע"א איתא שם אחר שאוכלין ושותין ומשתכרין בסעודת ט"ב יושבין וקורין קינין (ד"מ) ובדף ע"ה אי' רב מן דהוי אכל כל המאכלים נסיב חד פת פחם ויהיב עליה קיטמא ואמר זו היא סעודת ט"ב אבל בירושלמי הגי' רב מן דהוי אכיל כל צורכיה הוי נסיב כו' ואמר זו היא עיקר סעודת ט"ב א"כ י"ל שלא הי' אוכל יותר מתבשיל א' וגם המדרש יש לפ' כן ומ"ש משתכרין היינו ששותין כל צרכן לכן יש ליזהר שאף קודם מנחה לא יאכל רק תבשיל א' וכ"כ בד"מ שהמדקדקין פורשין עצמן ואף על גב שאחר מנחה אוכל בצים לא מיצטרפי השני תבשילין כיון שהפסיק בנתי' כנ"ל:
 

(י) להרבות:    רש"ל וב"ח כתבו דגדול עונם מנשוא בפרט ליודעי תורה ומאן דחש למנהג הש"ע ירבה בסעודה קודם חצות והרבה קדושים מישראל אין אוכלי' שום תבשיל בעט"ב כל היום מצאתי ועיין ט"ז ומ"א.
 

(כ) ודעתו לאכול אחריה סעודת קבע – אבל אם אוכל אחר כך רק אכילת עראי, לא נחשב לסעודה כלל, ואם כן הסעודה הקודמת היא עיקר הסעודה, ואסור לאכול בה שני תבשילין:

(כא) ואחר כך מתפללין מנחה וכו' – בדרכי משה בשם מהרי"ל איתא שהולכין לבית המדרש ומתפללין מנחה. ומסתמא בירך גם כן ברכת המזון מתחילה:

(כב) להרבות קצת וכו' – ורבים מאחרונים אין דעתם נוחה בזה, להרבות מתחילה בכמה מיני תבשילין ולהתענג בהם, וזהו עיקר סעודתו; ואחר מנחה, שאינו רעב ואינו צמא כלל, אוכל לזכר סעודה מפסקת, והוא רק כעין סעודת עראי.

ועל כן יש מהם שאומר, שלא יאכל קודם מנחה רק תבשיל אחד, ואחר מנחה יאכל עדשים או ביצים, וכנזכר לעיל. ואף שגם זה בכלל תבשיל הוא, לא מצטרפי אהדדי.
והאליהו רבא כתב להצדיק קצת את המנהג, וזה לשונו: אומר אני דכל זמן שהוא מכוין לשם שמים בכוונתו הנ"ל [דהיינו שלא יזיק לו התענית], הרשות בידו. אבל על כל פנים יראה כל אדם שלא ישביע עצמו יותר מדאי. והחכם עיניו בראשו, כדי שיוכל לאכול אחר המנחה סעודה המפסקת, שלא יהא כאכילה גסה ועראי, עד כאן לשונו.
  • ובסעודה המפסקת יוכל לאכול פת עם תבשיל, ולא מצטרפי אהדדי, כיון שבירך ברכת המזון וגם התפלל מנחה באמצע:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש