לדלג לתוכן

באר היטב על אורח חיים תקנב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

(א) ממעט:    ואין לשתות שכר. מהרי"ל אגודה רש"ל הגמ"נ. ואם הוא אדם חלוש שרי. מט"מ עיין ט"ז ובשכנה"ג.

סעיף ב

[עריכה]

(ב) ודגים:    עיין מ"א.

סעיף ג

[עריכה]

(ג) בשתי:    פי' שאחד בלילתו עבה ואחד בלילתו רכה אבל אם שניהם בשוה אין קפידה לבשל בב' קדירות. מ"א.

(ד) שנותנים:    ואסור לעשות לביבות ממולאים בגבינה. ש"ל מ"א.

סעיף ד

[עריכה]

(ה) חיים:    וכן גבינה וחמאה מכמה מינים חיים כ"כ באר היטב אשר לפני.

סעיף ה

[עריכה]

(ו) עדשים:    ודוקא שדרכו בכך כל השנה ובטור כתב עדשים או ביצים וכ"כ הלבוש.

(ז) קשים:    וקרים.

סעיף ז

[עריכה]

(ח) קרקע:    ואחר הסעודה מותר ליישב על הכסא דאין אבילות עד הלילה. מ"א.

סעיף ח

[עריכה]

(ט) שלשה:    ואם ישבו ג' לא יזמנו דלא חשיב קביעות. אחרונים. עיין מגן אברהם.

סעיף ט

[עריכה]

(י) להרבות:    רש"ל וב"ח כתבו דגדול עונם מנשוא בפרט ליודעי תורה ומאן דחש למנהג הש"ע ירבה בסעודה קודם חצות והרבה קדושים מישראל אין אוכלי' שום תבשיל בעט"ב כל היום מצאתי ועיין ט"ז ומ"א.

סעיף י

[עריכה]

(יא) בשר:    ואסור למנוע אע"ג דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ"מ כיון שנמנע משום אֵבל עבירה הוא מ"מ ישב בדאגת נפש לא ישב בסעודת חברים ואם חל מילה באותו שבת יעשה הסעודה קודם מנחה. מ"א.

(יב) להפסיק:    כ' הבאר היטב אשר לפני וצ"ע ברש"י תענית דף כ"ט (עמוד ב למטה) דכ' דאין צריך להפסיק עכ"ל ע"ש ולא דק דמ"ש רש"י שם אינו מפסיק סעודתו וכו' ר"ל דאינו אוכל סעוד' מפסקת אלא מותר לאכול בשר ולשתות יין כי בסעודה המפסקת אם חל בחול לא יאכל בשר ולא ישתה יין אבל בשבת אינו כן וק"ל אבל עכ"פ צריך להפסיק מלאכול ולשתות מבע"י ופשוט הוא.


סעיף יא

[עריכה]

(יג) חלום:    וה"ה אם חל יאר צייט בו ומתפלל עננו עטרת זקנים וחייב לפרעו יום אחר ט"ז ואסור לאכול ב' פעמים אבל תבשיל א' שרי מיהו צריך שיאכלנה סמוך לביאת השמש לכן מוטב שישאל על נדרו מ"א עש"ת הלק"ט חלק ב' סי' קל"ה דמצוה לאכול סעודה המפסקת.