באר היטב על אורח חיים תקנג
סעיף א
[עריכה](א) בלב: והב"ח כ' דהוי קבלה לכן טוב להתנות בשעת סעודה המפסקת. מגן אברהם.
סעיף ב
[עריכה](ב) ובין השמשות: אבל א"נ להוסיף מבעוד יום. מ"מ ב"י.
(ג) ברחיצה: ואם קיבל התענית מבע"י אסור ברחיצה. ב"ח מ"א.
(ד) מנעלים: קודם שהולכים לבה"כ. מהרי"ל עסי' תר"ד.
(ה) בשבת: ר"ל עט"ב. אם כן ק"ו אם חל ט"ב בשבת שאסור ללמוד כל היום וט"ז כ' ואם אין איסור באכילת בשר ויין למה נחמיר שלא ילמוד ותו תימא לי דהא קורין במנחה ואפי' בט"ב במידי דשייך לומר כגון פרשת התמיד ומשניות דקרבנות ולמה ישתנה משניות דפרקים ומצאתי שרש"ל למד אחר חצות בכל עט"ב והתיר לאחרים ללמוד ונראה דהלומד בשבת אפי' אחר חצות לא הפסיד שכרו עכ"ל ט"ז וכנה"ג מתיר ללמוד בעת"ב שחל בשבת ואוסר בת"ב עצמו שחל בשבת ע"ש. ומ"א כתב נראה להחמיר בשניהם דהא יכול ללמוד דברים המותרים בט"ב עיין שם.