רש"ש על המשנה/דמאי/ה

רש"ש על המשנה מסכת דמאי פרק ה

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

א

ברע"ב ד"ה והשאר חלה א' ממ"ח. כן פי' הר"ש ועי' בתו"ח. והגרע"א תירץ כיון דהנחתום לקח מע"ה דהכל בחזקת טומאה כו'. ולא מחוור דמשכחת לה שאמר שעדיין לא הוכשרו דנאמן. ול"נ כיון דחיוב חלה חל בגלגול העסה ואז היתה ברשות הנחתום. א"כ לא נתחייבה רק א' ממ"ח. וכ"ש אם נאמר דמתנות של"ה כמו שהורמו דמו. עי' ספ"ב דקדושין: שם בתוי"ט ד"ה בצפונו או בדרומו נדחק בהא דמקדים צפון לדרום. והוא לל"צ כי גם במקרא מצינו צפונה ונגבה (בראשית י"ג) צפון וימין (תהלים פ"ט):

ב

ומאה חולין שיש כאן ה"ז בצד זה מעשר. ק"ל הרי כבר קבע לו מקום באמרו תחלה אחד ממאה כו' ה"ז בצד זה חולין והיה די לו עתה שיאמר ומאה חולין ה"ז מעשר. ומש"כ הר"ש דיכול להיות בתורת עין יפה דשרי לאאב"ג. התוס' דבכורות (נ"ח ב') ד"ה כשם כ' דדוקא הלוי עצמו שרי או מצוה לעשות בע"י אבל הבעה"ב אין לו לעשות כן. והכריחו זה מגמרא דגיטין:

ד

ברע"ב ד"ה מנפול. קונה מן פלטרין הרבה כו' וכ"ה בר"ש. ותמוה כיון דמנפול קונה יותר בכמות מן הפלטר. מדוע לא יקנה מיד הראשון דהיינו מן הנחתום. ולכן נראה דט"ס נפל בר"ש וצ"ל קונה מן הנחתומין. ותמיה אנכי על המל"מ והגרע"א שפלפלו הרבה בדבריו ולא הרגישו בזה:

ו

בתוי"ט ד"ה הסיטון כו' ומ"ש הר"ב ומוכר לאחרים כו' מסיים הר"ש דשרי למכור כו'. לכאורה לא היה צריך לזה. דע"כ מתני' איירי בסיטון ע"ה מדאיצטריך לאשמעינן דנאמן לומר כו':

ח

בתו"ח בסופו. וא"כ אפילו הטבל מועט מותר. משמע וכ"ש בשהטבל מרובה. ותמוה דהא הוה מהפטור על החיוב דלקוח פטור מה"ת. וא"ל דגם המעורב היה לקוח. א"כ כשהטבל מועט הוי תרי דרבנן. ואולי כוונתו דאם הטבל מרובה לוקח משלא נגמרו ויוגמרו בידו דחייב מה"ת:

ט

משל ישראל על של נכרים. ע"כ מיירי שהישראל הודיע ללוקח (דלישנא דמתניתין משמע דבלוקח משני המקומות איירי וקאי אמשנה דלעיל. דאל"כ הל"ל משל עצמו) שהוא טבל. וא"כ אפשר דנכרים ג"כ בכה"ג איירי שהודיעוהו. אבל משל נכרים עש"כ איירי בסתמא. ובזה לא נצטרך למ"ש התוי"ט בד"ה ר"א בתוס' ר"ע הניח בצע"ג פירש"י בגיטין (כ"ה) מש"כ וכותים גירי אמת הן. הא ר"מ ור"י ס"ל במנחות (ס"ו ב') דאפי' לעובדי כוכבים אין קנין בא"י. ור' יוסי ור"ש הא ס"ל דגירי אריות הן כו' ע"ש. ואנכי תמה על כ"ת דהא התוס' במנחות שם הביאו מגמרא דע"ז (כ"א) דר"מ ס"ל יש קנין (ואף דרש"י עצמו פי' שם דקסברי אין קנין. אשכחן בכ"ד דרש"י מחליף פירושו ממקום למקום) וכן לר"י אמרי' בב"מ (ק"א) דס"ל י"ק. ור' יוסי ור"ש א"ל דס"ל אין קנין. אולם ק"ק דבע"ז שם אמרינן גם לר' יוסי דשדות אית בהו תרתי. אך גם התוס' במנחות שם כ' דלר' יוסי אין קנין: