רש"י על שמואל ב יט מד
<< | רש"י על שמואל ב • פרק י"ט • פסוק מ"ד |
• א • ה • ח • ט • י • יב • יד • יח • יט • כא • כג • כה • כו • כז • לב • לג • לה • לו • לז • לח • מג • מד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּ֣עַן אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֩ אֶת־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וַיֹּ֗אמֶר עֶשֶׂר־יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּ֘לֶךְ֮ וְגַם־בְּדָוִד֮ אֲנִ֣י מִמְּךָ֒ וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא־הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן לִ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶת־מַלְכִּ֑י וַיִּ֙קֶשׁ֙ דְּבַר־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה מִדְּבַ֖ר אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
"עשר ידות לי במלך" - שאנו עשרה שבטים
"וגם בדוד" - אף על פי שהוא קרוב לכם אני משוך בו יותר ממך שאני עשר ידות
"ומדוע הקלותני" - להיות אתה קודם וכי לא היה דברי ראשון להשיב את מלכי וקודם לכן בא דברינו אליו להשיבו כמו שכתוב למעלה (פסוק יב) ודבר כל ישראל בא אל המלך
"ויקש דבר איש יהודה" - לשון (צפניה ב א) התקוששו נראה והושוה דבר איש יהודה שהראם אגרת ששלח להם דוד למה תהיו אחרונים להשיב את המלך וגו' כך מפרש באגדה ויש לפרש ויקש לשון קושי וחוזק וכן תרגם יונתן ותקיף