לדלג לתוכן

רש"י על שיר השירים ב יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על שיר השיריםפרק ב' • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


שיר השירים ב', י"ד:

יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּֽי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃


"יונתי בחגוי הסלע" - זה נאמר על אותה שעה שרדף פרעה אחריהם והשיגם חונים על הים ואין מקום לנוס לפניהם מפני הים ולא להפנות מפני חיות רעות למה היו דומין באותה שעה ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסה לנקיקי הסלעים והיה הנחש נושף בה תכנס לפנים הרי הנחש תצא לחוץ הרי הנץ אמר לה הקב"ה הראיני את מראיך את כשרון פעלתך למי את פונה בעת צרה

"השמיעני את קולך" - (שמות יד) ויצעקו בני ישראל אל ה'

"בחגוי" - בנקיק והוא לשון שבר ודומה לו (תהלים קז) יחוגו וינועו (ישעיהו יט) והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא וכשהן רבים קורא להן חגוי וכן קצה קצוי וכן (שמואל כ י) ויכרות את מדויהם

"מדרגה" - אישקלויו"ש בלע"ז כשעושין חריץ סביבות המגדלים ושופכים העפר למעלה להגביה התל סביב עושין אותו מדרגות מדרגות זו למעלה מזו

"בסתר המדרגה" - פעמים שיש בהן חורים ונכנסים שם שרצים ועופות