רש"י על שיר השירים ב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על שיר השיריםפרק ב' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


שיר השירים ב', ז':

הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְﬞר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃


"השבעתי אתכם" - אתם האומות

"בצבאות או באילות" - שתהיו הפקר ומאכל כצביים ואיילי'

"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה" - שביני לדודי לשנותה ולהחליפה ולבקש ממני להתפתות אחריכם

"עד שתחפץ" - בכל עוד שהיא תקועה בלבי והוא חפץ בי

"עד שתחפץ" - כמו עד שהמלך במסיבו בעוד שהמלך במסיבו

"אם תעירו" - אם תשניאו כמו (שמואל א כד) ויהי ערך (דניאל ד טז) ופשרה לערך

"ואם תעוררו" - כמו העורר על השדה קלניי"ר בלע"ז יש מדרשי אגדה רבים ואינם מתיישבי' על סדר הדברים כי רואה אני שנתנבאה שלמה ודבר על יציאת מצרים ועל מתן תורה והמשכן וביאת הארץ ובית הבחירה וגלות בבל וביאת בית שני וחורבנו