רש"י על דניאל ט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על דניאלפרק ט' • פסוק ד' | >>
א • ב • ד • ה • ז • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ט', ד':

וָֽאֶתְפַּֽלְלָ֛ה לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהַ֖י וָאֶתְוַדֶּ֑ה וָאֹֽמְרָ֗ה אָנָּ֤א אֲדֹנָי֙ הָאֵ֤ל הַגָּדוֹל֙ וְהַנּוֹרָ֔א שֹׁמֵ֤ר הַבְּרִית֙ וְֽהַחֶ֔סֶד לְאֹהֲבָ֖יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽיו׃


"ואתודה" - על חטאת עמי

"האל הגדול והנורא" - ולא אמר גבור אמר עובדי כוכבים משתעבדים בבניו ואיה גבורותיו