רש"י על בראשית רבה/פה/ב
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה פה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
לא הוה צריך קרייא למימר אלא ויוסף הורד מצרימה למה נכתבה פרשה זו. וירד יהודה באמצע:
כדי לסמוך ירידה. דיהודה לירידה דיוסף:
כדי לסמוך הכר נא. דתמר להכר נא דכתונת יוסף:
מה זו לשם שמים. אשת פוטיפר כדי שתלד ממנו בן:
אף זו לשם שמים. תמר כדי שיצא ממנה המלכות:
רואה היתה אשת פוטיפר באסטרולוגיא שלה שעתידה להעמיד מיוסף בן:
לא הוה צריך למימר אלא ויעש ה' אלהים ואמר והנחש היה ערום שלא להפסיק פרשה במעשה נחש ועכשיו פסק במעשה אדם:
ודי מהלכין בגוה יכול להשפלה וסמיך ליה בלשצר מלכא עבד לחם רב והן הוא אויל מרודך שהיה בן נבוכדנצר שמזכיר מיד בלשצר היה לסמוך מעשה אויל למעשה אביו כדי לסמוך רשע לרשע נבוכדנצר ובלשצר שהיו שניהם רשעים אויל לא היה רשע שהרי בטל גזרות אביו:
גיותן לגיותן. זה גבה רוח וזה גבה רוח נבוכדנצר אמר ומאן הוא אלה וגו' ובלשצר אפיק מאני מקדשא ואשתמש בהו:
כדי לסמוך הפסק מלכות נבוכדנצר להפסק מלכות בלשצר ביה בליליא קטיל בלשצר וסמיך ליה ודריוש מדאה קביל מלכותא והן הוא בשנת שלש למלכות בלשצר המלך שאמר לאחר כן היה לו להקדים בשנת שלש ואח"כ ודריוש כדי שלא יאמרו דברי בדאי הן שאם היה כתוב בסדר היו אומרים שמי שכתב דברים בדאן מלבו וכאדם שמספר דברים שהיו בימיו עכשיו שנכתבו שלא כסדר י"ל ברוח הקדש נאמרו כלומר כסדר שנאמר לו בנבואה אמרן וכתבן:
כדי לסרוג על הספר כולו שאמרו ברוח הקדש. כלומר לפיכך הרחיק בשנת שלש וכתבן סירוגין שלא תאמר אותן דברים בלבד נאמרו לו בחזון אלא ללמד על הספר כולו שכשם שאותו דבר שאמר נאמר לו בחזון כמו שאמר חזון נראה לי כך כל הספר כולו אינו אלא דברי נבואות ודברי חזון:
וירד יהודה מאת אחיו אמר בואו ונפזר עצמנו וכו':
השטר מצוי לגבות. ליפרע ממנו עון אחינו:
עשרה בני אדם שנמצאו בגניבה אין אחד מהם נתפש ע"י כולן. בתמיהה כלומר למה אתם מתפזרים ומה הוא מועיל מאחר שתפוס אחד מכם כיון שכולכם בעצה אחת כולכם חייבין ויש לומר להיפך אין כולן נתפשין על ידי אחד בתמיהה:
כזה שממצה את החבית. אישפירא"ה בלע"ז כך ממצה את חובינו לפרוע: