רש"י על בראשית רבה/פה/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה פה | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

למוד היה אותו איש להיות אוהב לשבט הזה. שהרי היה אוהב ליהודה ואחריו היה אוהב לדוד ושלמה:

על דעתהון דרבנן היה קרוב לאלף ושלש מאות שנה. המורה דקדק דחיה קרוב לאלף ומאתים שנה צא וחשוב משנמכר יוסף וירד למצרים שהיה בן י"ז שנה עד שיצאו ממצרים ונכנסו לארץ ובנו הבית וגלו והחשבון נמצא ובשנה רביעית לגלות כבש נבוכדנצר לצור והרג את חירם כדמפרש בס"ע ומה שחסר מהחשבון הן השנים שהיו לו קודם שנדבק עמו יהודה ולפי שאינם ידועים הוא אומר קרוב ועל דעת דר' יהודה בר סימון היה קרוב לת"ק שנה וחשבון שם תמצא ממלכות בית דוד כשמלך חירם מימות דוד עד שנהרג לאחר הגלות והשנים התסרים שהיה קודם שנדבק בדוד הוא שאמר קרוב לפי שאין השנים של מעלה ידועים:

ושמו שוע בת גבר אביינס דאתרא. מיוחס וחשוב שבמקום ושוע זהו ראש וקצין:

שהוער מן העולם. שנתרוקן:

שהביא אניניו לעצמו. דכתיב וירע בעיני ה' אשר עשה וגו':

והיה בכזיב. פסק' וכן מתרגמינן בירושלמי והיא בפסק' באותו מקום ששמו כך:

ער בכור יהורה רע שהיה כגיגי'. ער רע למפרע כגיגית זו שאין יכולין להעמידה מפני שקצרה למטה אם לא שהופכין אותה והיא כלי חרס גדולה וכמו כן לא היה יכול לעמוד מפני רעותיו לפיכך וימיתהו ה':