לדלג לתוכן

רמב"ן על שמות ב ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רמב"ן על שמותפרק ב' • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • יא • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ב', ב':

וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃


"ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו" - ידוע כי כל הנשים אוהבות את בניהם יפים ושאינם יפים וכלנה תצפנינה אותן בכל יכלתן ואין צורך לטענה כי טוב הוא אבל פירוש הטובה הזאת שראתה בו טוב מחודש וחשבה כי יארע בו נס וינצל ולכן נתנה אל לבה וחשבה מחשבות בענינו וכאשר ראתה שלא יכלה עוד להצפינו חשבה שינצל בתחבולה אחרת ועשתה לו תיבת גומא ואחותו נצבת מרחוק שלא יכירו בה לדעת מה יעשה לו וכל זה סיוע לדברי רבותינו שדרשו כי טוב הוא שנתמלא כל הבית אורה (סוטה יב) ולמה שאמרו שהיתה מרים מתנבאת עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל (שם)