רמב"ן על שמות ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רמב"ן על שמותפרק ב' • פסוק ו' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • יא • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ב', ו':

וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃


"והנה נער בוכה" - קולו נשמע כנער לשון רבינו שלמה וכבר דחו זה ואמרו אם כן עשית למשה רבינו בעל מום (סוטה יב שמו"ר א' כ"ח) ועוד מה טעם שיזכיר הכתוב עובי קולו ור"א אמר שהיו איבריו גדולים כנער ואולי הזכיר זה ליופיו כי בעבור טובו ויופיו חמלה עליו כי הכירה בו שנולד מקרוב ואבריו יפים ומתוקנים כאילו הוא נער ויותר נכון שנפרש בו שהיה בוכה כנער בחריצות וזריזות ולכן חמלה עליו ואגדה נער בוכה ילד היה ומנהגו כנער בא גבריאל והכהו למשה כדי שיבכה ותתמלא עליו רחמים (שמו"ר א כח) ועל דעתי אין צורך לכל זה כי הילד מיום הולדו יקרא נער כמו שנאמר מה נעשה לנער היולד (שופטים יג ח) וכן ויבקש דוד את האלהים בעד הנער (יב טז) ויקרא ילד והוא גדול כמו שנאמר בישמעאל (בראשית כא טו) וכן והנער נער (שמואל א א כד) רוצה לומר שהוא ילד קטן בן כ"ד חדשים כי כאשר נגמל מחלב מיד העלתהו כדכתיב (שם שם כ"ג כ"ד) ותינק את בנה עד גמלה אותו ותעלהו עמה כאשר גמלתו

"ותאמר מילדי העברים זה" - נתנה אל לבה המעשה כאשר היה כי אמרה לבעבור הציל אותו או שלא יראו במות הילד שמוהו שם ואיש מצרי למה יעשה כן ויש אומרים שראתהו נמול (סוטה יב שמו"ר א כט) ואם כן הסירה בגדיו ובדקה אותו בו ואין צורך