רמב"ן על שמות ב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על שמותפרק ב' • פסוק י"ד |
א • ב • ג • ד • ה • ו • יא • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ב', י"ד:

וַ֠יֹּ֠אמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהׇרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־הַמִּצְרִ֑י וַיִּירָ֤א מֹשֶׁה֙ וַיֹּאמַ֔ר אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר׃


"הלהרגני אתה אומר" - מכאן אנו לומדים שהרגו בשם המפורש לשון רש"י ומדרש רבותינו הוא (שמו"ר א לה) ואני תמה אם כן מי הגיד לרשע כי משה הרגו אולי סמך ידו עליו ויקללהו בשם ה' וזהו ויך או מפני שנפל מת לפניו פחד משה שיעלילו עליו וקברו בחול וראה אותו עושה כן וידע שהוא הגורם או חשב שהרגו בחרב כי לא ראה רק הקבורה ועל דרך הפשט אומרים (המפרשים ראב"ע כאן והרד"ק בספר השרשים שרש אמר) כי "אתה אומר" פירושו חושב כי מצינו אמירה על מחשבת הלב אמרתי אני בלבי (קהלת ב א) אמרתי טוב ממנו הנפל (שם ו ג) ואין בכאן צורך לזה כי אמר מי שמך לאיש שר ושופט עלינו אם בעבור שאתה חפץ להרגני כאשר הרגת המצרי אתה מוכיח אותי ואומר למה תכה רעך