רמב"ן על בראשית מב כא
| רמב"ן על בראשית • פרק מ"ב • פסוק כ"א |
• א • ו • ז • ח • ט • יא • יז • כא • כה • כז • לד • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים ׀ אֲנַ֘חְנוּ֮ עַל־אָחִ֒ינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשׁ֛וֹ בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃
"אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו" - חשבו להם האכזריות לעונש גדול יותר מן המכירה, כי היה אחיהם בשרם מתחנן ומתנפל לפניהם ולא ירחמו.
. והכתוב לא סיפר זה שם:
- או מפני שהדבר ידוע בטבע, כי יתחנן אדם לאחיו בבואו לידם להרע לו, וישביעם בחיי אביהם, ויעשה כל אשר יוכל להציל נפשו ממות;
- או שירצה הכתוב לקצר בסורחנם;
- או מדרך הכתובים שמקצרים במקום אחד ומאריכים בו במקום אחר.
והנה, ראובן ענה להם, שכבר "אמרתי אליכם", בשעת מעשה שלא תחטאו בו, כי ילד הוא, ומפני נערותו חטא לכם, וראוי לכם להעביר על חטאות נעוריו; ועתה "גם דמו", עם האכזריות אשר אתם אומרים, "הנה נדרש".
או יהיה פירוש "גם דמו" אף על פי שלא הרגתם אותו, ידרוש השם מכם דמו, ונחשב לכם כאלו שפכתם דמו בהיותו נמכר לעבד עולם, כי יתכן שמת בעבור היותו ילד שעשועים ולא נסה לעבוד.
ורבותינו דרשו (בראשית רבה צא ח) דמו ודם הזקן.