לדלג לתוכן

רמב"ן על במדבר כד כא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רמב"ן על במדברפרק כ"ד • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ז • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר כ"ד, כ"א:

וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃


"וטעם וירא את הקיני" - גם כן שראה את ארצם כי עם עמלק היה יושב (שמואל א טו ו) וישא משלו ויאמר להם בדרך עצה איתן מושבך ושים בסלע קנך כלומר שים מושבך במקום איתן ובסלע קנך שתסור ותרד מתוך עמלק פן תספה עמו ותשים בסלע איתן מושבך עם ישראל כמו שאמר (שופטים א טז) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה וגו' ואמר כי אם יהיה לבער קין כלומר ואל תפחד בבואך בישראל כי אם תהיה לבער עמהם כי כאשר יגלו את ישראל יבערו את הארץ מיושב עד מה אשור תשבך לא ישבה אותך לעולם כי תגאל מידו עם ישראל ואם תהיה עם עמלק תהי אחריתך עדי אובד עמהם וכן עד מה ה' תאנף לנצח (תהלים עט ה) עד מה כבודי לכלימה (שם ד ג) כמו עד מתי או שיבאו לגודל דבר כגון מה אמולה לבתך (יחזקאל טז ל) מה אמך לביא (שם יט ב) כלומר עד מה יעלה ויגדל השבי אשר אשור תשבך איננו נחשב לך כלום כי לא תאבד כאשר היית אובד בעמלק ולכן נשא משלו על אשור שיבא עת ארצו גם הוא ואין מי שינצל מיום ה' הגדול והנורא על כל העמים שיבואו צים מיד כתים והם הרומיים וענו את אשור הנזכר וענו עבר שהם ישראל לומר שיענו המגלים והגולים וגם הוא עם כתים עדי אובד בסוף