רי"ף על הש"ס/קידושין/דף ל עמוד ב

<< · רי"ף על הש"ס · קידושין · דף ל עמוד ב · >>

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

גר נושא ממזרת והולד ממזר דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר גר לא ישא ממזרת אחד גר ואחד עבד משוחרר וחלל מותר בכהנת:

והלכתא גר מותר בכהנת ומותר בממזרת מותר בכהנת לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין ומותר בממזרת כר' יוסי:

אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור לעשות מלאכה בפני שלשה ואמר שמואל אין משתמשין באשה בין גדולה בין קטנה ואמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל ואפילו על ידי שליח:

תניא כל הפוסל פסול ואמר שמואל במומו פוסל:

אמר רב שתיקותא היינו מיחסותא כי הא דאמרי במערבא כי מינצו בי תרי בהדי הדדי חזו הי מיניהו קדים ושתיק הוא מיוחס טפי:

מתני' אי זהו שתוקי כל שמכיר את אמו ואין מכיר את אביו ואי זהו אסופי כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא את אביו ולא את אמו אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי:

בהם לפי שהם טהורים מה"ת וכן משמע כל הסוגיא דר' מאיר ור' יוסי לאו במשפחה שנטמעה פליגי אלא משפחה שנטמעה נטמעה דברי הכל ופלוגתייהו דר' יוסי ור"מ בידועין היא והיינו נמי דמקשינן ומתרצינן וישב ממזר באשדוד ע"כ. ותמהני דמדאמר רב יוסף אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי הוה אתי אליהו ומפיק מינן צורני צורני משמע דפלוגתייהו בשאינן ידועין היא דאי בידועין מאי אתא לאשמועינן והיכי שייך למימר מפיק מינן אלא ודאי משמע דלר"מ יבא אליהו ויפסול אותן שהן מוחזקין אצלנו בהכשר ובודאי דכיון שהם בחזקת כשרות הרבה מטמעין בהן ומאי דאמרי' בשלמא לר"מ היינו דכתיב וישב ממזר באשדוד הכי קאמרינן בשלמא לר"מ היינו דקא מגלי לן קרא שאליהו יפסול המוחזקין אצלנו בכשרות ויבדילם אלא לר' יוסי הרי המוחזקין בכשרים יניחם בחזקתן ולמוחזקין עכשיו בפסולין קרא למה לי דפשיטא דמצות לא יבא תנהוג לימות המשיח כדרך שהיא נוהגת עכשיו ועוד תמהני דודאי ריב"ל דאמר כסף מטהר ממזרין לית ליה דר' יוסי אי ר' יוסי אפי' בממזרין ידועין קאמר דא"ה כסף ל"ל ונטמעה ל"ל וכולה סוגיא כפשטא עלה רהטא דמשפחה שנטמעה בממזרין קאמר ושמא תאמר משום דקי"ל כר' יוסי דאפי' ממזרין ודאין טהורין לעתיד לבא מוקמינן לה קרא דוישב מצרף ומטהר כסף במשפחה שנטמעה בעבדים ודלא כריב"ל דאילו לנטמעה בממזרין אין אנו צריכין לנטמעה ולא לכסף דאפי' ודאין טהורין ושנדחוק ונאמר דכל מאי דאמרי' במשפחה שנטמעה בעבדים היא א"כ מנ"ל דאף בזמן הזה אם נטמעה בעבדים נטמעה דלמא כשם שלעתיד לבא יטהר הקב"ה ממזרין ודאין וידועין כך יטהר המטומעים בעבדות אבל בזמן הזה לא אלא ודאי משמע דפלוגתייהו דר' מאיר ורבי יוסי במטומעין היא ופשיטא לן שאין בין העולם הזה לימות המשיח לענין מצות כלום וכי היכי דחזינן שאליהו לא יגלה משפחות [המטומעין] אע"פ שכולן יהיו גלויות לפניו אף אנו אין עלינו לגלותן ולא רשאין בכך ואף לרב ר' יונתן הכהן ז"ל מצאתי בפירושיו הלכה כר' יוסי דמשפחה שנטמעה נטמעה ואפשר עוד לומר דר' יוסי אפי' בודאין קאמר ואיהו ומאן דפסיק כותיה ורב יוסף דאמר דאי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי הוה אתי אליהו ומפיק מינן צורני צורני לית להו בנטמעה מידי אלא לדברי המכשיר מכשיר אפי' בודאין ולדברי הפוסל אליבא דרב יוסף פוסל אפי' במטומעין ומיהו מ"ד כסף מטהר ממזרין דמשפחה שנטמעה נטמעה לא ס"ל כרבי יוסי שפוסל אפי' במטומעין אלא כר"מ דודאין פסולין לעולם אבל מטומעין אין אליהו עתיד לגלותן וכיון דחזינן אמוראי טובא דאזלי בהך שטתא ריב"ל ור' יוחנן ואביי דהוא בתרא דאמר אף אנן נמי תנינא נקטינן כוותייהו [במטומעין] ונראה שזהו דעת הר"ם במז"ל שכתב בסוף ספר שופטים בימי מלך המשיח וכו' ואינו מיחס ישראל אלא לשבטיהם אבל אינו אומר על שהם בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה ע"כ וכיון שאין אליהו עתיד לגלותן אף היודעים בהם [עכשיו] אין מגלין אותם שאין בין העולם הזה לימות המשיח לענין זה כלום:

גר נושא ממזרת: דקסבר קהל גרים לא אקרי קהל:

מותר והולד ממזר: דכתיב לו הלך אחר פסולו והוא הדין בישראל שנשא ממזרת שהולד ממזר והכי איתא לעיל בגמ' [דף סט א] בסוף פרק האומר:

לא ישא ממזרת: קסבר קהל גרים איקרי קהל:

מותרין בכהנת: אע"פ שהכהנים אסורים בגיורת ומשוחררת וחללה דקסבר לא הוזהרו כהנות לינשא לפסולין לאותן שישראל ולוי אינו מוזהר עליהם כגון אלו:

ומותר בממזרת כר' יוסי מיהו דוקא עד עשרה דורות א"נ עד שישתקע שם גיותו ממנו אבל אחר מיכן אסור בממזרת והכי איתא בגמרא לקמן [דף עה א] וכתב הרמב"ם ז"ל בפרק ט"ו מהלכות אסורי ביאה בגר שנשא גיורת דוקא אבל גר שנשא בת ישראל הולד ישראל גמור ואסור בממזרת ולא ידעתי מנין לו דאע"ג דעובד כוכבים הבא על בת ישראל הולד ישראל גמור ואסור בממזרת התם היינו טעמא משום לפי שאי אפשר לו להתייחס אחר אביו דלמשפחותם לבית אבותם בישראל הוא דכתיב אבל זה שאביו ישראל גמור למה לא יתיחס אחר אביו ויהא נדון כגר דמותר בממזרת והרי כאן יש [דף סו ב] קידושין ואין עבירה והולד הולך אחר הזכר וצ"ע:

אסור לעשות מלאכה בפני שלשה: שגנאי הוא ושפלות לדור שכפופים לזה שאין לו מי שיעשה מלאכתו:

אין משתמשין באשה: שלא ילמדנה להיות רגילה בין האנשים:

אין שואלים בשלום אשה כלל ואפילו ע"י שליח: שמא מתוך שאלת שלום יהיו רגילים זה עם זה על ידי שלוחן ויבאו לידי חבה ובגמ' אמרינן דאפי' על ידי בעלה אסור והא דאמרינן בפרק הפועלים (דף פז א) דעל ידי בעלה שואלים היינו ששואלים לבעלה בשלום אשתו אבל לשגר לה שלום אפי' ע"י בעלה אסור:

במומו פוסל: אם רגיל לקרות לאחרים ממזר חוששין לו שמא ממזר הוא ואם הוא אומר עליהם שהם עבדים חוששין לו שמא עבד הוא:

שתיקותא היינו מיחסותא: הבא לבדוק בודק את השתיקה [בבבל] לבדוק בשתקנים:

וגרסי' בגמ' [דף עא ב] אמר ריב"ל אם ראית ב' משפחות שמתגרות זו בזו שמץ פסול יש באחת מהן ואין מניחה לידבק בחברתה: פירש"י ז"ל ולפיכך הטילו מן השמים מריבה ביניהם והר"ם במז"ל כתבה בפ' י"ט מהל' אסורי ביאה לומר שחוששין להם וראוי להתרחק מהם:

מתני' אי זהו שתוקי כל שמכיר את אמו ואינו מכיר את אביו: וכשקורא אבא אמו משתיקתו:

אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי: מפרשים בגמ' [דף עד א] שבודקין את אמו ואי אמרה לכשר נבעלתי נאמנת וכר"ג דתנן בפ"ק דכתובות (דף יג א) היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה אמרה להם מאיש פלוני וכהן הוא ר"ג ור"א אומרים נאמנת מיהו דאבא שאול עדיפא מדרבן גמליאל דאילו ר"ג לא הוה מכשר אלא ברוב כשרים אצלה כגון פנויה ורוב העיר משיאין לכהונה אבל היכא דרוב פסולין אצלה כגון ארוסה שעיברה או פנויה ורוב העיר פסולין אצלה לא מהימנינן לה ואליבא דאבא שאול מהימנינן לה ואפסיקא הלכתא בגמ' [שם] כאבא שאול וכתב הר"ם במז"ל בפרק ט"ו מהל' אסורי ביאה שאע"פ שהיא נאמנת להכשיר אינה נאמנת לפסול לומר ממזר הוא ומשמע דטעמא דלהכשיר היינו טעמא דמהימנא משום דמדאורייתא נמי כשר דדבר תורה [דף עג א] שתוקי כשר אבל לפסלו ולהתירו בממזרת לא כדאשכחן [בבכור] דהימניה רחמנא מדכתיב יכיר אבל לדידיה לא הימנה ואף על גב דחיה נאמנת כדאיתא בגמ' [דף עג ב] שאני התם לפי שהוחזק כאן ממזר דמיירי בארבע נשים שילדו בבית אחת אשת כהן ולוי ונתין וממזר וגלוי מלתא בעלמא הוא דמגליא והיינו דבגמ' לא אמרינן בודקין את אמו אי אמרה לכשר נבעלתי או לפסול נבעלתי אלא אמרינן דאי אמרה לכשר נבעלתי בלחוד מהימנה: ומיהו אע"ג דמהימנה אפילו ברוב פסולין היינו דוקא להכשיר הולד שאם היו מחמירין בו לא היה לו תקנה אבל האשה אין מתירין אותה לינשא אלא ברוב כשרין מדאמרי' בפ"ק דכתובות [דף יד א] הלכה כרבן גמליאל ואת לא תעביד עובדא להתיר לאשה לינשא לכתחלה עד דאיכא רוב כשרין ודעת הר"ם במז"ל בפרק י"ח מהל' אסורי ביאה דבעינן תרי רובי מדאמרינן התם בפ"ק דכתובות (דף טו א) בקרונה של צפורי היה מעשה וכדרבי אמי דאמר והוא שהיתה סיעה של בני אדם עוברת שם דאיכא תרי רובי כדאיתא התם וסובר [הרב] ז"ל דאפי' בטוענת לכשר נבעלתי בעינן תרי רובי ואחרים חולקין ואומרים דלא בעינן תרי רובי אלא בשותקת אבל בטוענת לכשר נבעלתי בחד רובא סגי:

גרסי' בגמ' [דף עג א] אמר רבא דבר תורה שתוקי כשר מ"ט רוב כשרין אצלה ומיעוט פסולין: כלומר דכיון דמכירין את אמו ופנויה היא רוב העולם כשרים אצלה שאין הרוב ממזרים וקרובים שהולד מהם ממזר ואף עובד כוכבים ועבד אם באו עליה אין הולד ממזר:

ומיעוט פסולין: כגון ממזרין או קרובין:

ואי דאזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש מאי אמרת דאזלא איהי לגבייהו הוי ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי והתורה אמרה ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא אלא מעלה עשו ביוחסין: וממזר בשתוקית נמי מדאורייתא שרי דהא ר' יוסי דקי"ל כוותיה דריש בגמ' לעיל [שם] מהא בקהל ודאי הוא דלא יבא הא בקהל ספק יבא ולא מיתסר אלא משום מעלה:

וגרסי' תו בגמרא מצאו מהול אין בו משום אסופי: כלומר דאי לאו דכשר הוא לא טרחה ביה לממהליה:

משלטי הדמיה: כלומר מתוקנין ומיושבין אבריו אין בו משום אסופי דאי פסול הוה לא מתקנא ליה הואיל ודעתה להשליכו למות: ותו איכא גווני טובא בגמ' שאין בו משום אסופי ויש בו ולפי שהם דברים שאין מצוין לא טרחתי לכתבם: צדי [רשות הרבים אין בו משום אסופי] רה"ר יש בו משום אסופי:

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט