לדלג לתוכן

רד"ק על יונה א ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רד"ק על יונהפרק א' • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יונה א', ו':

וַיִּקְרַ֤ב אֵלָיו֙ רַ֣ב הַחֹבֵ֔ל וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ מַה־לְּךָ֣ נִרְדָּ֑ם ק֚וּם קְרָ֣א אֶל־אֱלֹהֶ֔יךָ אוּלַ֞י יִתְעַשֵּׁ֧ת הָאֱלֹהִ֛ים לָ֖נוּ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃


  • ויקרב אליו רב החובל – הגדול שבספנים, כי הספנים נקראים חובלים, לפי שמושכין ומתירין חבלי התורן כפי חכמתם. וחובל הוא שם כלל לחובלים. וכן תרגם יונתן, "רב ספניא".
והוא שֵם, בשקל "ואת היותר החרמנו" (ש"א טו, טו), וגם כן יהיה שֵם כלל לחובלים.
והוא הגדול, המנהיג הספינה, על פיו ימשכו ויתירו הספנים את החבלים:
  • יתעשת – יתרצה, וכן: "אבדו עשתונותיו" (תהלים קמו, ד), מחשבות רצונו. וכן בארמית, "ומלכא עשית לקדמותיה" (דניאל ו, ד), רוצה לומר מחשב. ויונתן תרגם, "יתרחים":