מ"ג תהלים קמו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קמו · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ
  בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּֽנֹתָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עשתונותיו" - מחשבותיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תצא רוחו", יצוייר שתצא רוחו ממנו והגוף ישוב לאדמתו, כמ"ש וישוב העפר על הארץ והרוח תשוב וכו' וביום ההוא הלא "אבדו עשתונותיו" והבטחון צריך שיהיה בדבר נצחי לא בדבר פוסק, אבל.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תצא" - כי כאשר תצא ממנו רוח החיוני אז ישוב אל האדמה אשר נלקח ממנה וביום ההוא אבדו כל מחשבותיו כי איננו יכול להוציאם אל הפועל ומה א"כ בטחונו

מצודת ציון

"עשתנותיו" - מחשבותיו כמו יתעשת האלהים לנו (יונה א)

<< · מ"ג תהלים · קמו · ד · >>