מלבי"ם על תהלים קמו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מלבי"ם על תהלים · קמו · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הללי" נפשי את ה', אחר שהלל על טובותיו הכוללים כל בריותיו, יצוה לנפשו שהיא תהלל את ה' ביחוד מצד טובותיו הפרטים אליו:


ביאור המילות

"אהללה ה'". עיין למעלה ק"ד ההבדל בין "ה'" ובין "אלהיך" בכ"מ בתנ"ך, ובין "לעולם" ובין "לדור ודור" למעלה ל"ג י"א:

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אהללה ה' בחיי", הילול אחד על החיים, "ואזמרה לאלהי בעודי", ועוד אזמר על העוד והיתרון שנתן לי חוץ מן החיים. ויש הבדל בין ה' ובין אלהי בכינוי, ששם ה' ידבר בו מצד ההשגחה הכללית במה שמהוה כל הוה, ושם אלהי מדבר מצד ההשגחה הפרטית המיוחדת אליו, וכן הזמר הוא מעולה מן ההילול, ואמר שיהלל על חייו לה', כי החיים יתן לכל חי מצד שהוא מהוה וממציא כל נברא, ועל העוד והיתרון שנתן לי אזמר לאלהי, שמשגיח עלי בהשגחה יתירה פרטית מצד הקשר שיש לו עמי:


 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תבטחו בנדיבים", עפ"ז מצוה בלי לבטוח בנדיבים, הגם שהנדיב דרכו ורצונו להטיב, מ"מ אין לבטוח עליו מצד שני טעמים,

  • א) "בבן אדם שאין לו תשועה", שמצד שהוא בן אדם אין הכח אל התשועה לו, כי כחו אינו בעצמו ויצוייר שלא יוכל להושיע,
  • ב) שגם אם יוכל להושיע הלא.


 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תצא רוחו", יצוייר שתצא רוחו ממנו והגוף ישוב לאדמתו, כמ"ש וישוב העפר על הארץ והרוח תשוב וכו' וביום ההוא הלא "אבדו עשתונותיו" והבטחון צריך שיהיה בדבר נצחי לא בדבר פוסק, אבל.


 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשרי מי שאל יעקב בעזרו", שיעקב בטח על ה' שאמר לו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, ואז "שברו" ובטחונו "על ה'" והוא יש לו תשועה, כי הוא.


 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם", ר"ל כל הנמצא בשמים ובארץ ובימים, וא"כ לו היכולת על כל המציאות, וגם הוא "השומר אמת לעולם", שאמתת הבטחתו קיים לעולם כי הוא הנצחי והבטחתו לא תשתנה ע"י שום סבה:


 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עושה" וכו' "ה' מתיר אסורים", ר"ל כי מלך בשר ודם אם יתיר את האסור ממאסרו, כבר עשה עמו בזה די צדקה וחסד ולא יפנה אליו עוד לתת לו יתר צרכיו, אבל ה' הוא מתיר אסורים, ואז ישגיח על צרכיהם בין "לעשות משפט לעשוקים", ולענוש את אלה שאסרו אותם בחנם, וגם נותן לחם לרעבים, אלה שיצאו מבית האסורים לבל ימותו אח"כ ברעב:


 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ה' פוקח עורים" וכו' "ה' אוהב צדיקים" ר"ל ומצד שהוא אוהב צדיקים ישגיח עליהם בהשגחה יתירה על צד הפלא אם לפקח עיניהם, שזה כולל בין עיני השכל בין עינים הגשמיים ממש ע"פ הנס, ואם לזקוף כפיפותם שהם כפופים או מצד הענוה או מצד העוני, שילכו רומה בהתעצמות כח הגויה ויתרון הכשר חכמה:


 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ה' שומר את גרים" עוד ישגיח על החלשים בהשגחה, שהם הגר והיתום והאלמנה לשמור את הגרים ולהרים את היתום והאלמנה ולעות דרך רשעים שרוצים להרע לחלשים האלה:


 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ימלוך ה'", יש הבדל בין ה' ובין שם אלהים שבא בכינוי אל ישראל, ששם הויה מציין ההשגחה הכללית על כל הברואים ע"פ סדר הטבעי, ושם אלהיך ציון מציין הקשר הפרטי שיש לו עם ציון, וההשגחה הפרטית אשר שם לעשות אותות ופלאות, ויש הבדל בין לעולם ובין לדור ודור, שלעולם מציין הזמן התמידי הבלתי מתחלק, ולדור ודור מציין הזמן המתחלק לשני דורות, ור"ל מצד שהוא הוי"ה המשגיח השגחה כללית על פי המערכת שעל זה אמר ימלוך ה', כי בשמים הכין כסאו ומשם מלכותו בכל משלה, זה הנהגה קיימת בלתי משתנה, אולם מצד שהוא אלהיך ציון ימלוך לדוד ודור, כי ההנהגה הנסיית אינה קבועה לעולם רק משתנית בכל דור לפי צורך הדור והכנתם וזכותם: