"אהללה ה' בחיי", הילול אחד על החיים, "ואזמרה לאלהי בעודי", ועוד אזמר על העוד והיתרון שנתן לי חוץ מן החיים. ויש הבדל בין ה' ובין אלהי בכינוי, ששם ה' ידבר בו מצד ההשגחה הכללית במה שמהוה כל הוה, ושם אלהי מדבר מצד ההשגחה הפרטית המיוחדת אליו, וכן הזמר הוא מעולה מן ההילול, ואמר שיהלל על חייו לה', כי החיים יתן לכל חי מצד שהוא מהוה וממציא כל נברא, ועל העוד והיתרון שנתן לי אזמר לאלהי, שמשגיח עלי בהשגחה יתירה פרטית מצד הקשר שיש לו עמי:
"תצא רוחו", יצוייר שתצא רוחו ממנו והגוף ישוב לאדמתו, כמ"ש וישוב העפר על הארץ והרוח תשוב וכו' וביום ההוא הלא "אבדו עשתונותיו" והבטחון צריך שיהיה בדבר נצחי לא בדבר פוסק, אבל.
"עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם", ר"ל כל הנמצא בשמים ובארץ ובימים, וא"כ לו היכולת על כל המציאות, וגם הוא "השומר אמת לעולם", שאמתת הבטחתו קיים לעולם כי הוא הנצחי והבטחתו לא תשתנה ע"י שום סבה:
"עושה" וכו' "ה' מתיר אסורים", ר"ל כי מלך בשר ודם אם יתיר את האסור ממאסרו, כבר עשה עמו בזה די צדקה וחסד ולא יפנה אליו עוד לתת לו יתר צרכיו, אבל ה' הוא מתיר אסורים, ואז ישגיח על צרכיהם בין "לעשות משפט לעשוקים", ולענוש את אלה שאסרו אותם בחנם, וגם נותן לחם לרעבים, אלה שיצאו מבית האסורים לבל ימותו אח"כ ברעב:
"ה' פוקח עורים" וכו' "ה' אוהב צדיקים" ר"ל ומצד שהוא אוהב צדיקים ישגיח עליהם בהשגחה יתירה על צד הפלא אם לפקח עיניהם, שזה כולל בין עיני השכל בין עינים הגשמיים ממש ע"פ הנס, ואם לזקוף כפיפותם שהם כפופים או מצד הענוה או מצד העוני, שילכו רומה בהתעצמות כח הגויה ויתרון הכשר חכמה:
"ימלוך ה'", יש הבדל בין ה' ובין שם אלהים שבא בכינוי אל ישראל, ששם הויה מציין ההשגחה הכללית על כל הברואים ע"פ סדר הטבעי, ושם אלהיך ציון מציין הקשר הפרטי שיש לו עם ציון, וההשגחה הפרטית אשר שם לעשות אותות ופלאות, ויש הבדל בין לעולם ובין לדור ודור, שלעולם מציין הזמן התמידי הבלתי מתחלק, ולדור ודור מציין הזמן המתחלק לשני דורות, ור"ל מצד שהוא הוי"ה המשגיח השגחה כללית על פי המערכת שעל זה אמר ימלוך ה', כי בשמים הכין כסאו ומשם מלכותו בכל משלה, זה הנהגה קיימת בלתי משתנה, אולם מצד שהוא אלהיך ציון ימלוך לדור ודור, כי ההנהגה הנסיית אינה קבועה לעולם רק משתנית בכל דור לפי צורך הדור והכנתם וזכותם:
