המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
משוך - טעם ליודעיך - שהם במעלה העליונה.
והזכיר משוך – בעבור שחסדו בשמים ומשוך משמש בעבור אחר והוא ומשוך צדקתך לישרי לב, שיש להם מעשים טובים, ואם לא היו כמו יודעי השם.
משך חסדך לידעיך וצדקתך לישרי לב: משך חסדך המשיכה כענין הנטיה כמו ויט אליו חסד (בראשית לט כא) ; וכן משכתיך חסד (ירמיהו לא ג).
אמר: הטה לידעיך חסד בעולם הזה שיוכלו להתעסק בחכמה ובמצות שלא יהיה להם מונע מעסקי העולם הזה.
או יהיה פרוש הפסוק לעולם הבא; וידעיך: הם החכמים שמתעסקים בתורה ובמצות ובחכמת אלהות הבורא כפי כחם; וישרי לב: הם ההולכים בתם לב ובישר, מתעסקים בתורה ובמצות, אלא שלא הגיעו לחכמת האלהות לדעת הבורא, רק מדרך הקבלה.
ובקש מהאל שימשוך חסדו, שהוא יתרון הטובה בעולם הבא לידעיו וצדקתו היא הטובה הראויה לישרי לב.
"משוך", עפ"י הצעה זאת מבקש מאת ה' "שימשך חסדו וצדקתו" אל אותם הבלתי נפתים אחר טענות הפשע הבא להתעות את האדם בין בעיון בין במעשה, רק הם מישרים דרכם בין בעיון לדעת את ה' כמ"ש "ליודעיך", ובין במעשה לישר את הלב לקיים מצותיו בלי שום נטיה ופקפוק רק "בלב ישר", והנה "יודעי ה'" הם ישיגו חסדו, שהם יודעים שה' מנהיג בהנהגה נסיית פלאיית לפי הזמן והמעשים, וע"י ידיעה זו "ימשוך ה' עליהם חסדו, וישרי לב" במעשים שבין אדם למקום שנקראים צדקה בכתבי הקדש, וכן "ימשוך ה' עליהם צדקתו":
