בשיטות הבחירות המקובלות במדינות הדמוקרטיות בימינו ישנן בעיות רבות. כדי לזכות בבחירות דרוש כסף רב כדי לממן את מסע הבחירות, קשרים עם בעלי הון, ועוד תכונות שאינן בהכרח מתאימות להנהגת מדינה. כמו כן, כל שיטת בחירות נותנת כוח מסויים בידי התקשורת ומכוני הסקרים למיניהם - אנשים נוטים להצביע למועמדים שהסקרים מראים שיש להם סיכוי, ולא דווקא למועמדים הטובים ביותר בעיניהם (ראו תורת המשחקים ומערכות בחירות ).

אחת הדרכים להתמודד עם הבעיות הללו היא להכניס הגרלה למערכת הבחירות.

בחירות על-ידי הפלת גורל נזכרו כבר בתנ"ך, בבחירות לתפקיד המלך הראשון בעם ישראל:

שמואל א י יט-כד: "'..וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי ה' לְשִׁבְטֵיכֶם וּלְאַלְפֵיכֶם'. וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֵת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט בִּנְיָמִן. וַיַּקְרֵב אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן למשפחתו [לְמִשְׁפְּחֹתָיו], וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי, וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן קִישׁ... וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם, וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם 'הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם!' וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ 'יְחִי הַמֶּלֶךְ!'."

הפלת גורל היא אחת הדרכים לברר את רצון ה' . כמובן לא כל הגרלה משקפת את רצון ה', אך במקרה זה ההגרלה נערכה על-ידי נביא. כדי להדגיש שההגרלה משקפת את רצון ה', אמר הנביא לבני ישראל "התייצבו לפני ה' לשבטיכם ולאלפיכם".

לאחר מכן הפיל גורל בין כל השבטים, "וילכד שבט בנימין" - שבט בנימין עלה בגורל. אחר כך הפילו גורל בין כל משפחות שבט בנימין, ועלתה בגורל "משפחת המטרי". אחר כך הפילו גורל בין כל אנשי משפחת המטרי, ועלה בגורל "שאול בן קיש".

שוב, כדי להדגיש שהבחירות משקפות את רצון ה', אמר שמואל אל כל העם: "הראיתם אשר בחר בו ה'" - כדי להדגיש שזהו המלך שעליו נאמר בתורה (דברים יז טו): "שום תשים עליך מלך א שר יבחר ה' אלהיך בו" ( פירוט ).

אולם, למרות כל ההדגשות על-כך שהבחירה משקפת את רצון ה', הבחירות לא הסתיימו כאן: שמואל היה צריך להוסיף: "...כי אין כמוהו בכל העם", ולאחר מכן "ויריעו כל העם ויאמרו: יחי המלך!". כלומר, כדי שלמינוי יהיה תוקף, היה צורך גם בהסכמה של העם (ראו גם מקור סמכות המלוכה בישראל / הרב יעקב אריאל ).

אם כך, שיטת הבחירות התנ"כית משלבת הגרלה עם דמוקרטיה:

• בוחרים את אחד מהאזרחים, בהגרלה שבה לכל אזרח יש סיכויים שווים.
• מעמידים את האזרח הנבחר בפני הציבור; הציבור צריך להצביע "בעד" או "נגד".
• אם רוב הבוחרים הצביעו בעד, אז האזרח הנבחר יהיה ראש הממשלה הבא.
• אם רוב הבוחרים הצביעו נגד (או: רוב הבוחרים לא הצביעו בעד), מבצעים הגרלה חוזרת.
• ממשיכים בתהליך עד שנבחר ראש ממשלה.

לשיטת בחירות זו ישנם כמה יתרונות על-פני השיטות המקובלות בימינו:

• היא נותנת סיכוי שווה לכל אזרח - גם לאזרחים " נחבאים אל הכלים " (כמו שאול) שאינם אוהבים לפרסם את עצמם; ראו המנהיגים הטובים בורחים מהשררה .
• היא חוסכת למשק את ההשקעה העצומה בתעמולת הבחירות, סקרים וכד'.

• והכי חשוב - היא נותנת מקום להתערבות אלהית, לקיים מה שנאמר בתורה שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה אלהיך בו .