קטגוריה:מלכים א יז ד

<< · מ"ג מלכים א · יז · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֖ה מֵהַנַּ֣חַל תִּשְׁתֶּ֑ה וְאֶת־הָעֹרְבִ֣ים צִוִּ֔יתִי לְכַלְכֶּלְךָ֖ שָֽׁם׃

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"והיה מהנחל תשתה". שפע ההשגחיית תרד אל האדם כפי הכנתו, ואחר שאליהו הכין א"ע במעשה זה לעצור בעד

הברכה העליונה מרדת למטה, כן לא היה אפשר שתרד גם עליו, ולכן לא היה אפשר לפרנסו על ידי שימצא ברכה בלחמו כמו שהיה אחר כך בכד הקמח ולא שיתברכו המים ששותה מהם כי זה נגד הכנתו, לכן אמר כי מן הנחל ישתה והעורבים יכלכלוהו במה שיביאו לו מלחם ובשר הנמצא. והראה לו שא"א שישאב שפע חדש ממקור מים חיים, רק שישתה מנחל שכבר מימיו בתוכו אשר סופו ליבש וליחרב, כמו שעצר בעד העם שלא יתפרנסו רק מהמזון והמים הנמצא לפני קללתו, וכן הזמין פרנסתו על ידי עורבים שהם אכזרים בטבעם למען יזכור כי כן התאכזר על העם להמיתם ברעב אשר זה מטבע העורב הנטוע במדות האדם הכלול מכל מדות בעלי חיים כמו שהארכתי בדרושים: