קובץ יסודות וחקירות/מטלטלין

הגדרה

דינים המיוחדים למטלטלין.

בקניינים שונים

לגבי כמה קניינים דנו האם מטלטלין נקנים בהם, כדלקמן. שטר, מטלטלין אינם נקנים בו. ובטעם לזה מצאנו שלוש דעות (דן בזה ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) סוף ח"א בהשמטה לקניינים קניין ספינה (העמוד האחרון) ד"ה כתב השמ"ק):
א) משום שאי אפשר לסיים (להגדיר אותם), ושטר מועיל רק בדברים שאפשר לסיימם: בקרקע אפשר לסיים את מקומה, ובעבד את שמו (ריטב"א, ר"ן ורשב"א בבא בתרא עה:, שיטה מקובצת בבא בתרא עו. אמנם הקובץ שיעורים בבא קמא פו כתב שגם מטלטלין אפשר לסיים ע"י סימנים מובהקים).
ב) הרשב"א (שם) הוסיף עוד טעם, שמקור דין שטר נאמר דווקא בקרקע אך לא במטלטלין.
ג) כיוון שמטלטלין אפשר להטמין (מחנה אפרים קניין מעות י בשם ראשונים).
חזקה, מטלטלין אינם נקנים בה (קידושין כב: ובכל הפוסקים). אך פסקי תוס' (בכורות סי' כה (יג: ד"ה מיד)) כתבו שחזקה שייכת במטלטלין אם עשה בהם תיקון כעין נעל גדר ופרץ, והמנחת חינוך נשאר עליהם בתימה (שלו-א [ט] ד"ה ובמטלטלין (בקומץ המנחה), וכן ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) סוף ח"א בסוף השמטה לקניינים קניין ספינה (העמוד האחרון) בסופו ד"ה קניין).
קניין בההיא הנאה – תלוי במחלוקת בטעמו : לר"ח (הובא ברשב"א קידושין ז.) שהוא חליפין קונה גם מטלטלין, אך לרמב"ן (קידושין ז.) שהוא כסף אינו קונה מטלטלין.
קניין כסף לשכירות מטלטלין – נחלקו הפוסקים האם יועיל כדבר תורה שמעות קונות מטלטלין, שהרי בשכירות לא שייך הטעם לתקנת חכמים שמטלטלין לא נקנים בכסף שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה (אור שמח מכירה ג-ג ד"ה והנה הפוסקים).
חליפין בקניינים החוזרים לבעלים – נחלקו בזה הראשונים:
א) תוס' כתבו ששכירות שאלה ומתנה על מנת להחזיר אינם נקנים בחליפין (תוס' ערכין כט: ד"ה ולא, ובקידושין כז. ד"ה ומקומו כתבו בלשון "שמא" שכירות לא נקנית בחליפין).
ב) הרא"ש סובר שכן מועיל (לגבי שאלה – בבא מציעא פ"א סוף סי' לא, ע"פ הבנת הטור חו"מ סוף קצה).
ג) מהטור משמע שבשאלה יש מחלוקת אך בשכירות לכו"ע מועיל (חו"מ סוף קצה). והב"י תמה מדוע חילק ביניהם (חו"מ קצה-ט).
והנתיה"מ (קצה-יח) הוסיף שהמחלוקת דווקא בקרקע, אך מטלטלין, כיוון שנפחתים הם כמכירה, ונקנים בחליפין.
קנייני מטלטלין רבים נעשים ע"י הכנסת החפץ לרשות המוכר: [א] חצר, [ב] כלים, [ג] מסירה, [ד] הגבהה, [ה] ארבע אמות, [ו] יד.
בגלל דמיונם של קניינים אלו זה לזה, חקרו לגבי כל אחד מהם האם טעמו מדין אחד או יותר מהקניינים האחרים. נלקט את חקירות אלו כאן בקצרה :
א) חצר – מדין יד, משיכה, שליחות, או שהיא קניין נפרד.
ב) כלים – מדין חצר, הגבהה, יד, או משיכה.
ג) מסירה – מדין משיכה או יד.
ד) הגבהה – מדין חצר, משיכה, או יד.
ה) ארבע אמות – מדין חצר, משיכה, או שהיא קניין נפרד.
ו) יד – מדין חצר, הגבהה, מסירה, או שהיא קניין נפרד.
כסף במטלטלין – ע"ע.

בגבייה

גבייה – אם יש למזיק כסף או מטלטלין – גובים מהם ולא מהקרקעות (שו"ע חו"מ תיט-א). ואם הוא רוצה לשלם דווקא מהקרקעות – לסמ"ע משלם מהקרקע (שם ס"ק א), ולש"ך כופים אותו לשלם כסף או מטלטלין (שם ס"ק ב).
אמנם לגבי הלוואה, אם הלווה רוצה דווקא מהקרקעות – לכו"ע אין שומעים לו, משום שהמלווה הלווה לו מעות, ולכן דינו במעות דווקא (או במטלטלין שקרובים למעות) (סמ"ע שם ס"ק א).
קדימה בגבייה (כאשר יש כמה בעלי חוב, הבעל חוב שזמן שטרו קודם הוא קודם לגבות). ובמטלטלין נחלקו המפרשים: לרוב המפרשים אין בהם דין קדימה (ב"ח, רי"ף כתובות מה: בדפי הרי"ף, רא"ש, סמ"ע חו"מ קד-א בדעת השו"ע), ויש אומרים שגם בהם יש דין קדימה (תשובות המיוחסות לרמב"ן סא שהובא בב"י חו"מ קד, תוס' כתובות צ. ד"ה ש"מ) .

בדינים שונים

מרא קמא מועיל גם במטלטלין כשאין מוחזק, כגון כשהם בסימטא או ביד שליש (אך כשיש מוחזק במטלטלין הוא עדיף ממרא קמא ) (משנה למלך טוען ונטען טו-ט בדעת הרמ"ה וכן דעת עצמו, שערי יושר ה-א ד"ה ובזה, שיעורי ר' אלחנן בבא מציעא לה-ג ד"ה וטעם, חזון איש קידושין סד-ה בסופו. והחקרי לב יו"ד רכ (קיט. ד"ה ומ"מ דברי הר"מ) הביא לכך ראיה מהגמרא בבא מציעא ק. "ונוקמה אחזקת מרא קמא". אמנם המשנה למלך שם כתב שנראה לו בדעת הרי"ף והרמב"ם שאין מרא קמא במטלטלין (ולשיטה זו, מה שבקרקעות המרא קמא גובר ובמטלטלין המוחזק גובר – לא נצטרך לחלק שמוחזק במטלטלין חזק יותר , אלא פשוט במטלטלין אין כלל מרא קמא)).
שומא הדר. אך במטלטלין אינה חוזרת אלא רק בקרקעות (רמב"ן בבא מציעא סוף לה. ד"ה ושומא, רמ"א חו"מ קג-ט).
בר מצרא – במטלטלין ובעבדים אין דינא דבר מצרא (שו"ע חו"מ קעה-נג), שאם יש לו מטלטלין או עבד בשותפות עם אחר, והשותף רוצה למוכרו לאדם שלישי, אין חבירו השותף יכול לעכבו. משום שתיקנו דווקא בקרקעות שהם קניין עולם (סמ"ע שם ס"ק צז).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:בהמה, מטבע, ספינה (בקניינים),עציץ, קרקעות, שווה כסף.