קובץ יסודות וחקירות/קרקעות

קרקעות

הגדרה

דינים המיוחדים לקרקעות ולמחובר לקרקע.

בקניינים שונים

לגבי כמה קניינים דנו האם קרקעות נקנות בהם, כדלקמן.=== ===סיטומתא – הרא"ש (בבא מציעא פרק א סי' לח) סובר שקרקע נקנית בסיטומתא, אך הב"ח (חו"מ רא) כתב שלא. קניין חצר לקנות קרקע, כגון עציץ שנמצא בחצר הקונה – ספר המקנה ((ר' אליעזר זוסמאן סופר) טו-כו ד"ה גיטין) כתב שנקנה בקניין חצר, והביא (שם בד"ה הלום) שיש דעה שאינו נקנה.
קניין אגב – קרקע אינה נקנית בו (אגב קרקע אחרת), כגון קרקע הסמוכה לתהום ועל גבה קרקע עליונה (תוס' ורשב"א בבא קמא יב., וכן כתב שו"ת הרשב"א תתקנד, והוסיף שלא שייך בזה צבורין, שלא כתוס' הנ"ל שהביאו את הדוגמא של קרקע הסמוכה לתהום שהוא מעין צבורין, דן בזה ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) א-ו), כי הפסוק (דברי הימים ב כא-ג) "ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות ביהודה" (שממנו לומדים את קניין אגב (קידושין כו.)) מדבר רק על מטלטלין (רשב"א בבא קמא שם).
חליפין – קרקע נקנית בו (גידולי תרומה שער נא ח"ג מוכיח מגמרא ריש בבא מציעא "קני ארעא אגב גלימא"). והרמב"ן (קידושין כח) הביא שיש חולקים על זה, ודחה אותם.
שכירות קרקע נקנית כקנייני קרקע – בכסף שטר וחזקה (בבא קמא עט.), וכן בסיטומתא (ש"ך חו"מ רא-א). ורש"י כתב שנקנית גם במסירת מפתח (פסחים ד. ד"ה מסירת), ותוס' חלקו עליו (שם ד"ה אם).
חליפין בקניינים החוזרים לבעלים – נחלקו בזה הראשונים:
א) תוס' כתבו ששכירות שאלה ומתנה על מנת להחזיר אינם נקנים בחליפין (תוס' ערכין כט: ד"ה ולא, ובקידושין כז. ד"ה ומקומו כתבו בלשון "שמא" שכירות לא נקנית בחליפין).
ב) הרא"ש סובר שכן מועיל (לגבי שאלה – בבא מציעא פ"א סוף סי' לא, ע"פ הבנת הטור חו"מ סוף קצה).
ג) מהטור משמע שבשאלה יש מחלוקת אך בשכירות לכו"ע מועיל (חו"מ סוף קצה). והב"י תמה מדוע חילק ביניהם (חו"מ קצה-ט).
והנתיה"מ (קצה-יח) הוסיף שהמחלוקת דווקא בקרקע, אך מטלטלין, כיוון שנפחתים הם כמכירה, ונקנים בחליפין.
אמירה לגבוה, קרקע נקנית בו להקדש (וכן שאר הדברים שאינם נקנים במסירה), שלשון המשנה "אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט" לאו דווקא (ריטב"א קידושין כז).
מי שפרע (מקללים את מי שחוזר בו מקניין) יש גם בקרקע, כגון במקום שנוהגים לקנות קרקע בשטר, שהדין הוא שאינה נקנית בכסף (קידושין כו.), והוא כן קנה בקניין כסף וחזר בו (תוס' כתובות צג. ד"ה עד שלא, דברי גאונים סג-ז, משכנות יעקב חו"מ נה. והמנחת חינוך שלו-א [ו] בקומץ המנחה כתב שדין זה לא הוזכר בפוסקים ובאחרונים).
בית – דינו כקרקע ונקנה בכסף שטר וחזקה. ובטעם לזה יש שלוש דעות (קצוה"ח מה-ג): מדין אגב (מגן אברהם או"ח תרלז-ז), מדין חצר (קצוה"ח שם), או שהבית עצמו נחשב קרקע (ש"ך צה-ח).
גזילה – ע"ע קרקע אינה נגזלת.

באישות

גט שמחובר לקרקע (שכתב גט על מחובר לקרקע) א"א לגרש בו, משום שכתוב "וכתב ונתן" ולא "וכתב וקצץ ונתן" (גיטין כא:). והירושלמי (גיטין ב-ג [יב:]) והתוספתא (גיטין ב-ד) הוסיפו שיש לכך עוד מקור (בנוסף ל"וכתב ונתן") – "ספר". וכתב על זה הרוגאצ'ובר (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה גט במחובר) שלירושלמי הוא פסול בעצם, אך לבבלי הוא רק מחוסר קציצה, ולכן לבבלי מדאורייתא כשר אם כתבו על עלה של עציץ נקוב.
שטר קידושין שמחובר לקרקע (שכתב שטר על מחובר לקרקע) א"א לקדש בו אשה כשם שא"א לגרש בגט שמחובר לקרקע, משום שהוקשה הוויה ליציאה ("ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר" (דברים כד-ב)) (ר"ן ריש קידושין).
קידושין בקרקע עצמה (מדין שווה כסף) נחלקו בהם הראשונים: י"א שא"א לקדש בה כשם שא"א לגרש בגט שמחובר לקרקע, שהרי הוקשה הוויה ליציאה ("ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר" (דברים כד-ב)), אך לרשב"א ולר"ן (ריש קידושין, והביא גם את החולקים) אפשר לקדש בה, שכל ההיקש נאמר רק על קידושי שטר ולא על קידושי כסף.

בספיקות

יש שלוש חזקות ממוניות במטלטלין, ודנו האם הן מועילות גם בקרקעות:
א) חזקת מרא קמא – לכו"ע גם בקרקעות.
ב) מוחזק – נחלקו האם מועיל בקרקעות אך לכו"ע הוא חלש יותר מבמטלטלין.
ג) חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו – לכו"ע אינה בקרקעות.
ונפרט:
מוחזק נחלקו הראשונים האם מועיל בקרקעות: יש אומרים שאינו מועיל אלא רק במטלטלין (תוס' בבא מציעא קג. ד"ה פרדיסי, ובבא בתרא לב: ד"ה אמאי, קצוה"ח פב-יג) כי הקרקע לא תפוסה בידו (משנה למלך טוען ונטען טו-ט). ויש אומרים שמועיל גם בקרקעות (רשב"ם בבא בתרא לב: ד"ה הלכתא, תוס' בבא בתרא לא: ד"ה אנן, ריטב"א כתובות כ. ד"ה אמרינן) . וגם לדעות שמועיל, הוא חלש יותר ממוחזק במטלטלין כי הקרקע לא תפוסה בידו (שיעורי ר' אלחנן בבא מציעא לה-ג ד"ה וטעם) ולכן מרא קמא עדיף ממנו (שלא כבמטלטלין), וכדי להוציא מהמרא קמא צריך דווקא חזקת שלוש שנים (בבא בתרא כח. במשנה).
חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו לא נאמרה בקרקעות, אלא הולכים בהם אחר חזקת מרא קמא (רבינו יונה בבא בתרא כח: לעניין אחזוקי בגנבי), משום שלקרקע אפשר להיכנס בקלות והגנב לא מתיירא לעשות זאת (שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ ז, זכור זאת ליעקב בעניין חזקת מטלטלין וקרקע), ואין בהם ראיה כמטלטלין שלא היו הבעלים שותקים (ריטב"א בבא בתרא כח. ד"ה מניין). ולשיטת הגרנ"ט שכל חזקה זו צריכה גם מוחזק , פשוט שלא תועיל החזקה, שהרי בקרקע אין מוחזק (לפחות לא נגד מרא קמא ) (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא פ"ג א).

בדינים שונים

אונאה אין בקרקעות (בבא מציעא נו.).
בטעם לזה חידש החינוך (שלז) שכיוון שהקרקע קיימת לעולם דרך הבריות למחול על אונאתה. והמנחת חינוך (שלז-א [ג]) הביא צד שהוא גזירת הכתוב.
בדין הפטור כתב הרמב"ן (על התורה ויקרא כה-יד) שהוא רק פטור מהשבה, אך עדיין עובר בלאו, והמנחת חינוך (שלז-א [ג]) הסתפק בזה .
דבר שאינו ברשותו – קרקע שנגזלה, אם הנגזל יכול להוציאה בדיינים – יכול להקדישה אע"פ שעדיין לא הוציאה ממנו, משום שעדיין נחשבת ברשותו (רמב"ם ערכין ו-כג).
מעילה אין במחובר לקרקע ובעבדים, ואעפ"כ אסור להנות מהם. והסתפק המנחת חינוך האם האיסור להנות מהם הוא דאורייתא או דרבנן (קכז-א [ז] ד"ה ונראה. ובסוף המצווה (ד"ה ולפי) כתב שהאיסור במחובר הוא דרבנן).
ריבית בקרקע, נחלקו בזה הראשונים: לריטב"א יש בה איסור ריבית (בבא מציעא סא. סוף ד"ה רבינא), אך לתוס' אין בה איסור ריבית, ולומדים זאת מכלל ופרט וכלל: "לא תשיך" (כלל) "כסף אוכל" (פרט) "כל דבר" (כלל) – יצאו קרקעות שאין מטלטלין (בבא מציעא סא. ד"ה אם. וכן נחלקו לגבי פחות משווה פרוטה).
שליחות יד אין בקרקעות, גם אילו היה שייך בהם, ואפילו לדעה שקרקע נגזלת, משום שאין דין שמירה בקרקעות (קובץ שיעורים בבא קמא ג).
בל תלין – נחלקו הראשונים אם עובר על שכר קרקע (סמ"ג לאווים קפא), או שלא עובר, שנאמר "כל אשר בארצך" ולא ארצך (טור ושו"ע חו"מ שלט-א בשם הרמ"ה. הובאו במנחת חינוך רל-א [א]).
תקנת השוק (הקונה דבר והתברר שקנאו מגנב, מחזיר את הגניבה לנגנב אך נוטל ממנו את דמיה (בבא קמא קטו.)) לא תיקנו בקרקע.
גבייה – אם יש למזיק כסף או מטלטלין – גובים מהם ולא מהקרקעות (שו"ע חו"מ תיט-א). ואם הוא רוצה לשלם דווקא מהקרקעות – לסמ"ע משלם מהקרקע (שם ס"ק א), ולש"ך כופים אותו לשלם כסף או מטלטלין (שם ס"ק ב).
אמנם לגבי הלוואה, אם הלווה רוצה דווקא מהקרקעות – לכו"ע אין שומעים לו, משום שהמלווה הלווה לו מעות, ולכן דינו במעות דווקא (או במטלטלין שקרובים למעות) (סמ"ע שם ס"ק א).

פרטי הדין

תלוש ולבסוף חיברו, כלומר מטלטלין שחיברן לקרקע – חידש הקונטרסי שיעורים (בבא מציעא כו-יד) בדעת הר"ן (בחידושיו חולין טו:) שאינו כתלוש ואינו כמחובר אלא גדר שלישי.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: בר מצרא, מטבע, מטלטלין, עציץ, קרקע אינהנגזלת, שווה כסף.