פסחים ק א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
דילמא משבשתא היא א"ל מרימר ואיתימא רב יימר אנא איקלעי לפירקיה דרב פנחס בריה דרב אמי וקם תנא ותני קמיה וקיבלה מיניה אי הכי קשיא אלא מחוורתא כדרב הונא ולרב הונא מי ניחא והאמר רבי ירמיה א"ר יוחנן ואיתימא א"ר אבהו א"ר יוסי בר רבי חנינא הלכה כר' יהודה בערב הפסח והלכה כר' יוסי בע"ש הלכה כר' יהודה בערב הפסח מכלל דפליג רבי יוסי בתרוייהו לא הלכה מכלל דפליגי בהפסקה דתניא מפסיקין לשבתות דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אין מפסיקין ומעשה ברשב"ג [ורבי יהודה] ורבי יוסי שהיו מסובין בעכו וקדש עליהם היום א"ל רשב"ג לרבי יוסי ברבי רצונך נפסיק וניחוש לדברי יהודה חבירנו אמר לו בכל יום ויום אתה מחבב דבריי לפני רבי יהודה ועכשיו אתה מחבב דברי רבי יהודה בפני (אסתר ז, ח) הגם לכבוש את המלכה עמי בבית א"ל א"כ לא נפסיק שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' יוסי:
אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה לא כר' יהודה ולא כר' יוסי אלא אפורס מפה ומקדש איני והא אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל כשם שמפסיקין לקידוש
רש"י
[עריכה]
משבשתא היא - והכי איבעי ליה למיתני מט' שעות ומחצה ואילך:
וקא תנא קמיה - להך מתניתא הכי מט' שעות ולמעלה אלמא מתרצתא היא:
אלא מחוורתא כרב הונא - ומן המנחה דקתני מתניתא קמייתא סמוך למנחה קאמר:
הלכה מכלל דפליגי להפסקה - הא דא"ר ירמיה הלכ' כר' יהודה בערב הפסח דמשמע דפליג נמי רבי יוסי בערב הפסח להפסקה הוא דפליג דאם התחיל לאכול אף בערב הפסח אינו מפסיק אבל להתחיל מודה ר' יוסי דאסור ומתניתין בהתחלה לרבי יוסי איצטריך דקמשמע לן דמודה רבי יוסי בערב הפסח דאין מתחילין:
דתניא - דבהפסקה נמי פליגי:
אין הלכה כרבי יהודה - דאמר מפסיקין דמשמע עקירת שולחן:
ולא כרבי יוסי - דאמר אין מפסיקין כלל:
אלא פורס מפה - על השולחן ומקדש היום וחוזר ואוכל:
תוספות
[עריכה]
דילמא משבשתא היא. וברייתא קמייתא דקתני מן המנחה ולמעלה היא עיקר משום דלדידיה אתיא מתני' ככולי עלמא:
ה"ג והאמר ר' ירמיה א"ר יוחנן ואיתימא רבי אבהו א"ר יוסי בר ר' חנינא ולא גרס רבי יוחנן א"ר אבהו דרבי אבהו תלמידיה דר' יוחנן הוה:
מכלל דפליגי בהפסקה כדתניא. לא גרס דתניא דהא בברייתא לא פליגי בהפסקה דפסח אלא כדתניא גרס ומייתי כי היכי דפליגי בהפסקה דשבת הכי קים ליה דפליגי נמי בהפסקה דפסח ומורי רבינו יחיאל אמר דגרס דתניא ודייק מדקאמר ר' יוסי אין מפסיקין והיינו אפילו בערב הפסח דאין מתחילין דבע"ש שרי רבי יוסי אפי' להתחיל עוד נראה דאמר לקמן (ד' קב.) בני חבורה שהיו מסובין וקדש כו' וקתני פלוגתא דר' יהודה ורבי יוסי והתם סתמא קתני וקידש בין שבת בין פסח:
מפסיקין לשבתות. פי' בעקירת ... שולחן כדמוכח בסמוך והיינו שמברך ברכת המזון כדתניא לקמן (שם:) ראשון אומר עליו ברכת המזון והיו רגילין לסלק השולחן לפני ברכת המזון כדאמר בפרק [כיצד מברכין] (ברכות דף מב.) סילק אסור מלאכול ולכך קאמר בסמוך דבעי לר' יהודה עקירת שולחן ולספרים דגרסי לקמן ראשון אומר עליו קידוש היום ושני ברכת המזון היו עוקרין את השולחן לפני קידוש כדי להפסיק אלא שהקידוש עושה קודם לפי שאסור לשתות כוס של ברכת המזון בלא קידוש דע"כ עקירת שולחן אינו בין קידוש לברכת המזון מדקאמר פורס מפה ומקדש ופריסת המפה היא במקום עקירת שולחן לרבי יהודה:
רבי יוסי אומר אין מפסיקין. וגומר כל הסעודה ומברך ברכת המזון ואח"כ מקדש כדמוכח בברייתא דלקמן (דף קב.) משמע דאין צריך לעשות סעודה לשם שבת דאי צריך מה לו להמתין יפסיק מיד וא"ת ואיך יעשו קידוש בלא סעודה הלא אין קידוש אלא במקום סעודה וי"ל דחשיב קידוש במקום סעודה כיון שמיד אחר הסעודה עושה קידוש ואותה סעודה עולה לו לסעודת שבת כדמוכח בתוספתא דקתני במילתיה דרבי יוסי ומזכיר של שבת בברכת המזון ומיהו קשה לר' יוסי איך יעשו ד' כוסות כיון שלא יקדשו אלא אחר ברכת המזון ולא יעשו סעודה אחרת וי"ל דיעשו ד' כוסות שלא כסדר הרגילין לעשות כוס ברכת המזון תחלה ואחריו כוס של קידוש וירקות ואחריו כוס שלישי למה נשתנה ואחריו מרור ועל כוס רביעי הלל:
אין מפסיקין. בהתחילו בהיתר איירי דבהתחילו באיסור מודה ר' יוסי דמפסיקין ולרבי יהודה נמי דמפסיקין היינו כשכבר קידש היום כדמוכח בעובדא דמייתי דקתני וקידש עליהן היום אבל הגיע שעת מנחה אין מפסיקין והלכה כרבי יוסי ובערבי שבתות וי"ט אפי' להתחיל שרי כר' יוסי דרבי יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי כדמוכח בעירובין (דף מו:) ובערבי פסחים אסור להתחיל ואם התחיל אפי' בהיתר מפסיקין בברכת המזון דבהא פסקינן כר' יהודה ומורי רבינו יחיאל אומר מדפסיק כר' יוסי בהפסקה בההוא עובדא מכלל דלכתחלה לא קי"ל כוותיה ועוד כתב בה"ג דבע"ש אין להתחיל לאכול מן המנחה ולמעלה דאפי' ר' יוסי לא קאמר אלא דלא יפסיק אבל לאתחולי לא וע"כ ה"פ דלא קי"ל כרבי יוסי אלא להפסקה אבל לא להתחיל:
שהיו מסובין והתחילו בהיתר שהרי רבי יהודה היה שם. ה"ג בתוספתא אמר לו א"כ לאל נפסיק וה"פ א"כ כיון שמחית לא נפסיק שמא יראו התלמידים:
אלא פורס מפה ומקדש. פי' רשב"ם דאית ליה לשמואל דהלכה כר' יוסי אלא שבא להחמיר על דבריו שלא לגמור סעודה קודם קידוש דאי לא תימא הכי שמואל דאמר כמאן דברייתא דקתני פורס מפה ומקדש לא מיירי בהפסקת אכילה אלא בבא להתחיל לאכול ובחנם דחק דשמואל סבר כחכמים דהכי איתא בירושלמי רב יהודה בשם שמואל זו דברי ר' יהודה ור' יוסי אבל חכמים אומרים פורס מפה ומקדש וצריך לדקדק כמאן הלכה דאע"ג דאמר ר' יוחנן לעיל הלכה כר' יוסי ובמי שהוציאוהו (שם ד' מז:) משמע דהלכה כר' יוחנן לגבי שמואל איכא חד לישנא דלא א"ר יוחנן ורב נמי סבר לקמן (ד' קה.) כשמואל וקאמר שבת קבעה נפשה ואע"ג דבשל סופרים הלך אחר המיקל היינו דוקא בשוין כדאמר בפ"ק דמסכת ע"ג (ד' ז.):
רשב"ם
[עריכה]דילמא משבשתא היא. דה"ל למיתני מט' שעות ומחצה ולמעלה א"נ מן המנחה ולמעלה כדתניא בההיא קמייתא:
אמר מרימר. לאו משבשתא היא:
אלא קשיא. הך ברייתא בתרייתא דקתני מט' ולמעלה אלמא סמוך למנחה נמי קאסר רבי יהודה בערבי שבתות ויו"ט וליכא לאוקומי השתא מתניתין כרבי יהודה דמאי שנא ערבי פסחים דנקט בהו סמוך למנחה טפי משבתות ויו"ט:
אלא מחוורתא כרב הונא. דלרבי יוסי איצטריך ומן המנחה דקתני הך ברייתא סמוך למנחה קאמר:
מכלל דפליג רבי יוסי בתרווייהו. אפי' בערב הפסח והיכי מוקי למתני' כר' יוסי:
מכלל דפליגי להפסקה. הא דא"ר ירמיה הלכה כרבי יהודה בערב הפסח דמשמע דפליג נמי רבי יוסי בע"פ להפסקה הוא דפליג דאי התחיל לאכול אף בע"פ אינו מפסיק אבל להתחיל מודי ר' יוסי דאסור ומתני' בהתחלה ולר' יוסי איצטריך דקמ"ל דמודי ר' יוסי בערב הפסח דאין מתחילין:
דתניא. דבהפסקה נמי פליגי:
מפסיקין לשבתות. אם התחיל סעודתו בהיתר קודם המנחה והיה אוכל והולך עד שתחשך אפי' לר' יהודה מפסיק סעודתו מיד כשיחשיך ומקדש היום:
וקדש עליהן. שהחשיך: ה"ג בתוספתא דברכות אמר לו רבן גמליאל לר' יוסי בר' רצונך שנפסיק וניחוש לדברי יהודה חבירנו אמר לו בכל יום אתה מחבב דבריי לפני יהודה ועכשיו אתה מחבב דברי יהודה בפני הגם לכבוש את המלכה עמי בבית אמר לו א"כ לא נפסיק שמא יראו כו':
ברבי. כך קראו רשב"ג לר' יוסי בר חלפתא כלומר גדול הדור:
הגם לכבוש. כלומ' בפני אתה מביישני:
אמר לו רשב"ג א"כ לא נפסיק כו'. שמעינן מהכא דבערבי פסחים אסור לאכול מסוף ט' שעות ולמעלה כסתם מתני' אבל בערבי שבתות וי"ט מותר לאכול מן המנחה ולמעלה דהא סתם לן תנא דמתני' כרבי יוסי מדנקט ערבי פסחים מכלל דבשאר י"ט שרי וקי"ל נמי (עירובין ד' מו:) הלכה כר' יוסי מחבירו דר' יוסי אפי' להתחיל ולאכול אחר ט' שרי בהדיא לקמן בשמעתין דאמר אלא הא דתניא ושוין שמתחילין אימת אי בע"ש הא פליג ר' יהודה ומיהו לענין הפסקה אין הלכה כר' יוסי בערבי פסחים אלא כר' יהודה שאם התחיל לאכול קודם ט' ונמשך אכילתו עד שחשיכה צריך לעקור את השולחן מיד כשיחשיך ולהחזירו לשם פסח ובשבתות ובי"ט לא יפסיק אלא פורס מפה ומקדש ואח"כ גומר סעודתו:
לא כר' יהודה. דאמר מפסיקין דמשמע עקירת שולחן:
ולא כר' יוסי. דאמר א"צ להפסיק כלל אלא יגמור סעודתו אפי' משחשיכה ויברכו בהמ"ז ואח"כ מביא לו כוס שני לקידוש היום כדתניא לקמן בשמעתין אלא פורס מפה על המאכל כדין כל שבתות השנה שהביאו לחם על השולחן קודם קידוש כדתני' לקמן א"נ משום סילוק פתורא ואח"כ אומר קידוש היום על הכוס וחוזר ואוכל וגומר סעודתו ונראה בעיני דס"ל לשמואל דהלכה כרבי יוסי כדקתני בברייתא שקבעו הלכה כמותו אלא שבא להחמיר על עצמו קצת שלא יגמור סעודתו ויקדש אח"כ אלא יקדש תחלה ואח"כ יגמור סעודתו דאלת"ה שמואל דאמ' כמאן דהא בריית' דקתני פורס מפה ומקדש לא קאי אהפסקת אכיל' כלל אלא בבא לקדש עתה ולאכול בשבת לכתחלה מיירי:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק י (עריכה)
ו א מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה י"ב, סמ"ג עשין כט, טור ושו"ע או"ח סי' רע"א סעיף ד':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/פסחים/פרק י (עריכה)
ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך וכו' ואמרי' מאי איריא ערב פסחים אפי' ערבי שבתות וערבי ימים טובים דתניא לא יאכל אדם בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך ועוד תניא לא יאכל אדם מתשע שעות ולמעלה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך חשך ושקלינן וטרינן ואוקמ' רב הונא למתני' כר' יוסי ובערב הפסח משום חיובה דמצה אסור למיכל מן המנחה ולמעלה ומודה ליה לר' יהודה בערב הפסח והא דאמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה בערב הפסח והלכה כר' יוסי בערבי שבתות ובערבי ימים טובים אוקימנה להפסקה דתניא מפסיקין לשבת ועוקרין את השלחן ומקדשין ומברכין ברכת המזון דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אין מפסיקין אלא גומרין סעודתן ומברכין ברכת המזון ואחר כך מקדשין ומעשה בר"ג ור' יוסי ור' יהודה שהיו מסובין בעכו וכו' עד לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' יוסי:
אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה לא כר' יהודה ולא כר' יוסי אלא פורס מפה ומקדש תניא נמי הכי ושוין שאין מביאין השלחן אא"כ קדש ואם הביא פורס מפה ומקדש:
מהדורא תליתאה:
מתוך: תוספות רי"ד/פסחים (עריכה)
הלכה מכלל דפליגי בהפסקה פ'י כיון דמוקמינן מילת' דר' יוחנן דכי אמר הלכה כר' יוסי בערב שבת להפסקה קאמר ומפסק הלכה כמותו בערב שבת בהפסקה יש להוכיח מיכן דפסק ר' יוחןנ הלכה דדוקא אם התחילו בע"ש אין מפסיקן הא לכתחלה אין מתחילין כר' יהודא אלא גם בע"ש ויו"ט אסור לו לאדם מן המנחה ולמעהל כדפסיק בהלכות גדולות ולא כמ"ש במהדורא בתרא:
אלא פורס מפה ומקדש כמה הם דחוקים דברי רבינו שמואל זצוק"ל שפירש דהאי פורש מפה ומקדש קאי אכל שבתות דעלמא ואע"פ שלא התחיל לאכול מבע"י. והוצרך לשבש מן הספרים ושוין שאין מביאין את השלחן אא"כ קידש. גם הוצרך לגרוס תחלה רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא פריס מתה וקדיש והדר תנאי נמי הכי ודברים שאין הדעת מקבלתן הם ודברי המרוה הם עיקר שאינו מדבר אלא במה שהתחיל לאכול מבע"י וקידש עליו היום שצריך לפרוס מפה כדי להפסיקו מאכילתו שכיון שקדש היום אסור לו לאכול עד שיקדש ואל כר' יוסי שהיה מתירו לגמור סעודתו בלא קידוש אבל בכל שבת דעלמא שלא התחיל לאכול מבע"י א"צ לפריסת מפה וכך ממע כל פשט ההלכה:
והאמר ר' ירמי' אמר ר' יוחנן אמר ר' אבהו א"ר יוסי בר' חנינא הלכה כר' יהודא כתוב בעל התו' ה"ג ואיתמר ר' אבהו אמר ר' יוסי בר' חנינא כי ר' יוחנן רבו של ר' אבהו ור' יוסי בר' חנינא הוה ונ"ל כדכתב בספרים גרסינן ואע"ג דהוי תלמידי ר' יוסי הא אשכחן דהוה רגיל ר' יוחנן למימר שמעתתא משם תלמידיו דגרסי' בירושלמי ומפרש התם וקלסוה משום דאמר מילתא משם דזוער מני' ועוד דכתוב בספרים מחב"ס סימן ופתרונו ר' ירמיה ור' יוחנן ור' אבהו ור' יוסי:
הלכה מכלל דפליג להפסקה כדתניא מפסיקין לשבתות דברי ר' יהודא ר' יוסי אומר אין מפסיקין פירש האי דמהדר לאתויי דפליגי נמי בהפסקה לאו משום ר' יוסי מהדר דפשיטא דאמר ר' יוסי אין מפסיקין דהשתא להתחיל ולאכול מתיר עד שתחשך כ"ש שאם התחיל אינו פוסק אלא לא מהדר לאתוי אלא לר' יהודא דסד"א לא אמר ר' יהודא אלא שלא יתחיל אבל אם התחיל מודה הוא שאינו פוסק ולעולם מנלן דפליגי נמי בהפסקה דאיצטרך ר' יוחנן למיפסק הלכה כר' יוסי בהפסקה קמ"ל ברייתא דאפילו בהפסקה פליגי ובהתחלה דערבי שבתות וימים טובים דלא איירי בה ר' יוחנן הדרינן לכללא דאמרי' בעירובין ר' יוסי ור' יהודא הלכה כר' יוסי וכך פסק גם רבינו יצחק מפאס זצוק"ל אבל בעל הלכות גדולות כ' בהלכות קידוש מן תשע שעות דמעלי שבתא ודמעלי יומא טבא לא מיתבעי לאינש לאתחולי בסעודתא דת"ר לא יאכל אדם בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מתשע שעות ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה דברי ר' יהודא ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך ואפי' ר' יוסי לא אמר אלא דאי אתחיל לא ליפסוק אבל לכתחלה לא להתחיל ואינו נ"ל כלל דלא מצינן לאידחוקי ולפרושי מילתא דר' יוסי דאמר אוכל והולך עד שתחשך שגומר סעודתו ואינו פוסק ור' יוסי דאמר הלכה מכלל דפליגי בהפסקה דלפרושי מתניתא דלעיל קא אתי ולמימרא דלא פליגי בהתחלה אלא בהפסקה אבל בהתחלה אפילו ר' יוסי מודה דא"כ מתני' דתני ערב פסחים דוקא דאמר כמאן ותו דבהדיא אמרינן לקמן אלא הא דקתני שוין שמתחילין אימת אי בע"ש מיפלג פליגי אלמא בהתחלה דערב שבת פליגי ושרי ר' יוסי:
אלא פורס מפה ומקדש כתב רבינו יצחק מפאס זצוק"ל פורס מפה ומקדש ואח"כ שארי המוציא וגמר לסעודתי' ומברך ברכת המדזון וכך מצאתי שכתב גם בעל הלכות גדולות אלא פורס מפה ומקדש ואע"ג דלא צריך בהמ"ז ואינו נ"ל דכיון דלא הי' מצריך. שמואל להפסיק ולברך בהמ"ז אלא מקדש וגומר סעודתו אמאי שארי המוציא בלא המוציא נמי גומר אתת סעודתו שלא הצריכו לברך המוציא הלא היכן דבירך בהמ"ז על מה שאכל כדתניא לקמן כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה אבל הכא שא"צ לברך למפרע א"צ לברך לכתחלה ולענין פסק הילכתא אע"ג דר' יוחנן פסק כר' יוסי בע"ש וקיי"ל דכל היכא דפליגי ר' יוחנן ושמואל הלכה כר' יוחןנ הכא הלכה כשמואל חדא הא תנאי כוותיה ועוד דהא רבא בר רב הונא עבד בי ריש גלותא כוותיה:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה