ערכי לשון הקודש - שסע
- "וְשֹׁסַע שֶׁסַע" (ויקרא יא ז). "וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע" (דברים יד ו). ושסע בסגול פירוש שפרסותיה סדוקות מלמטה כמו מלמעלה, כי יש בהמה שפרסותיהו סדוקות מלמעלה ומלמטה דבוקות, כמו שאמר "לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ושסע אינה שֹׁסַעַת" (ויקרא יא, כו). כמו הגמל והדוב והכלב והחתול. "וממפריסי הפרסה הַשְּׁסוּעָה" (דברים יד ז) אמרו רבותינו ז"ל (חולין ס, ב) ה'שסועה' בריה בפני עצמה היא, שיש לה שני גבין ושני שדראות ולפיכך נקראת שסועה שהיא כמו חלוקה לשתי בהמות. והכבד: "וְשִׁסַּע אתו בכנפיו לא יבדיל" (ויקרא א יז) פירשוהו רבותינו ז"ל (זבחים סד, ב) שהיה קורעו מגבו ולא היה מבדילו לשתי חתיכות לגמרי. ומה שאמר בכנפיו, רוצה לומר עם כנפיו שאינו צריך למרוט כנפיו אלא כמו שהוא בכנפיו היה שוסעו ומקטירו. ואמרו (שם סה, א) "ושסע", אין שיסוע אלא ביד, וכן הוא אומר "וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הגדי" (שופטים יד ו). כלם ענין חתיכת הדבר לשנים. וקרוב לזה "וַיְשַׁסַּע דוד את אנשיו בדברים" (שמואל א כד ח) כלומר בטל דבריהם ושבר חרונם ומנעם מלקום אל שאול.
- "וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הגדי" (שופטים יד ו). ענין קריעה לשנים, כמו: "וְשִׁסַּע אותו בכנפיו" (ויקרא א יז). "וַיְשַׁסַּע דוד" (שמואל א כד ז). ענין בקיעה וסדיקה, כמו: "וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הגדי".
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: שסע
הערות שוליים