עץ חיים/שער יז/פרק א
פרק א
[עריכה]ונבאר ענין זו"ן אשר תקונם באו אחר תיקון או"א והנה נת"ל כי זו"ן נעשו מבחי' ז"ת דמ"ה ובחי' ז"ת דב"ן זולת הכתרים שבז"ת דב"ן כי אלו עלו בגופא דע"י ואמנם מקומם הוא למטה מן הקרום ואותה פרסה (הנ"ל) שמפסקת באמצע גופא דא"א כי עד אותה הפרסא עד שם מגיע סיום יש"ס ותבונה ומהפרסא ולמטה מתחיל זו"ן הנעשים מלבוש של א"א למטה שהוא מטבורא דא"א ולתתא עד סיום רגליו של א"א כמ"ש בע"ה. ונבאר עתה מה שיעדנו למעלה בדרוש א"א לבאר איך כל בחי' אצילות כאשר נתקנו ינקו מתחלה בסוד דדי בהמה ואח"כ ינקו מדדי אדם. ונתחיל לבאר מבחי' תיקון א"א ונאמר כי הנה נת"ל כי הנה תיקון כל האצילות היה בעיבור י"ב חדש ולא ידעתי לפרש היכן היה מקום עיבור זה והמשכיל יבין מדעתו והנה כאשר א"א היה בסוד עיבור נולד ויצא לחוץ וירד למטה לעולם הבריאה ר"ל מה שיהיה אח"כ עולם הבריאה כי אז עדיין לא נברא עולם הבריאה וירד למטה מאותן ב"פ תחתונים של נ"ה דע"י אשר ביארנו לעיל שהם עומדין למטה בעולם הבריאה ושם היה יונק א"א מאותן הב"פ שלהם שהם בסיום הרגלים כדמיון ב' דדי בהמה שדדיהם סמוך לרגלים והמשכיל יבין איך נעשו ממש בחי' דדים למטה ואין להאריך. ואחר שינק משם הגדיל יותר ועלה באצילות והלבישו י"ס שבו לז"ת דע"י כנ"ל והרי נשלם תיקון דא"א. ואו"א גם נתקנו אח"כ וגם תקונם ע"י עיבור ואחר זה העיבור נולדו ויצאו לחוץ וירדו גם הם למטה בבריאה תחת אותן ב"פ תחתונים דעתיק וינקו משם ואח"כ הגדילו יותר ועלו והלבישו לאותן ב"פ תתאין דנ"ה דעתיק ואח"כ הגדילו יותר ועלו באצילות במקומם והלבישו את א"א מהגרון עד הטבור כנ"ל. והסבה שהיתה בהם ב' עליות הוא כי כאן יש להם לעלות ב' מדרגות בחי' עתיק ובחי' א"א שהם אותן ב' פרקים תתאין דעתיק והתלבשותן את א"א ולכן הוצרך להם ב' עליות אבל א"א שאין עליו רק מדרגה א' די לו בפעם א' לעלות כל ז"ת דעתיק בעלייה א' כי כולם מדרגה א' לעלות כל ז"ת דעתיק. אח"כ היה תיקון זו"ן ותחלה היו בעיבור במעי בינה ואח"כ בא זמן לידתם וירדו למטה לעולם הבריאה תחת אותם ב"פ תתאין דנ"ה דעתיק וינקו משם זמן היניקה ואח"כ נתגדלו והלבישו אותן הב"פ תתאין דעתיק אח"כ הגדילו עוד ועלו למקומם שהוא מהטבור דא"א ולמטה והלבישוהו שם אח"כ הגדילו יותר ועלו למקום נה"י דתבונה של בחי' קטנות וינקו משם מג' אמצעיים שלה שהוא מקום החזה עלייה בלבד מבחוץ כדרך שמגבהת האם את התינוק מבין ירכותיה ויונק מבין זרועותיה ובחי' זו נקרא אצלינו תמיד בחי' היניקה כמבואר במ"א כי יש ג' זמנים לזו"ן והם עיבור ויניקה ומוחין דגדלות. ודע כי היניקה זאת היא יניקה אמיתית הנזכר בדברינו תמיד ואמנם כל שאר הבחי' שהיה לזו"ן אחר שנולדו כולם נכללין עמהם [ס"א עמה] ונקרא בחי' יניקה אבל עיקרה אינה אלא זו הנ"ל ואח"כ בא זמן הגדלות האמיתי של זו"ן והוא זמן כניסת המוחין דגדלות בראשו שאז הנה"י דתבונה נכנסין ממש בראשו להיות לו מוחין ואין זה כמו זמן היניקה אשר עלה עד ירכותיה שהם הנה"י דתבונה לינק מן הדדים שבחזה כי אז אינה רק עלייה מבחוץ כנ"ל אבל עתה נכנסין ממש תוך פנימיות הז"א בבחי' מוחין ממש הרי נת"ל כל תיקון שיש בזו"ן ונבאר עתה תחלה באיזה אופן מלביש ז"א את א"א מהטבור ולמטה:
הנה הכתר דז"א הוא מהטבור ולמטה עד סיום הגוף הנקרא ת"ת שהוא עד רישי ירכין וג"פ דנצח דא"א מתלבשין בקו ימין דז"א שהוא חח"ן וג"פ דהוד דא"א מתלבשין בקו שמאלי דז"א שהוא בג"ה שבו ויסוד דאריך אנפין מתלבש בקו האצעי דז"א שהוא ד"ת ונוקבא דז"א יצאה מהחזה דז"א ולמטה כדמיון הז"א היוצא מא"א ממש ונמצא שהז"א מלביש א"א עד סיום רגליו מכל צדדיו ושם ג"כ מסתיימין רגלי דזו"נ ושם הוא סיום עולם אצילות אמנם רגלי עתיק הב"פ תחתונים שבו שהוא פרק תחתון דנצח ופ"ת דהוד דעתיק אלו נכנסים יותר למטה ועומדים בגבול עולם הבריאה אשר הוא למטה מעולם אצילות ועומדין שם בבחי' דדי בהמה כנ"ל באורך (ואפשר לומר כי לא היה כך אלא קודם תיקון אצילות כנזכר כאן ואחר התיקון לא הוצרך זה וחזר עתיק לאסוף רגליו למעלה בהשוואה א' עם רגלי א"א):
הג"ה וז"ס שארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות והענין כי א"א הוא בחי' הכתר של כללות עולם האצילות כנודע והנה א"א זה יש בו תר"ך אורות כמנין כת"ר כמ"ש בס' הבהיר והנה צדיק עליון הוא ז"א ולוקח מחצית הכתר שהוא מלביש לא"א מהחציו ולמטה והנה מחצית הכתר הוא ש"י ואלו הם ש"י עולמות שהוא הצדיק שהוא ז"א עיין פ' תרומה דקס"ו במאמר זה שביארנו שם:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |