עץ חיים/שער יד/פרק ח
פרק ח
[עריכה]הנה נת"ל כי יש בינה ותבונה ראשונים התבונה היא מחזה (נ"א ותבונה ראשונה ותבונה זה מחזה) דבינה למטה דוגמת רחל עם לאה וכנגדה ב' חלקים שבחכמה ונמצא כי זאת הבינה הראשונה מזדווגת עם חלק העליון של החכמה ועל אלו נאמר כחדא נפקין ולא מתפרשין לעלמין כנזכר באדרא ועל התבונה ועל חלק התחתון של החכמה אינו כן דלזמנין מתפרשין וזה התבונה מחציה ולמטה שהוא מהחזה שלה ולמטה היא מתלבשת בז"א בסוד מוחין דיליה ואלו הב' חצאין של תבונות זו עליהם נאמר ואיש תבונות ידלנה כנזכר בדרוש אחר ולעולם נקרא ב' תבונות בערך ב' חצאין אלו ואמנם שניהם אינם רק פרצוף א' לבד. ודע כי גם הבינה עם התבונה לפעמים נכללת יחד ויש בזה ב' פנים א' שתעלה התבונה ונכללת בבינה ב' שיורדת הבינה ונכללת בתבונה אמנם הזווג שהוא להוציא המוחין דז"א הנקרא עיבור ב' הוא שירדה בינה ונכללה בתבונה ושם הוא הזווג למטה אך עיבור הראשון היה כי נתלבשו חו"ב עלאין בחו"ב תתאין (נ"ב דהיינו שעלו ישסו"ת והלבישו החו"ב עלאין) ונכללו בהם ובתוכם ונכללו חג"ת ונה"י דא"א אלו באלו וחג"ת בנה"י דז"א אלו באלו נמצא כי ז"א בתבונה ולא בבינה. ובינה נקרא א"ס לפי שאהי"ה הוא בבינה ובמילוי יודין ואלפין כ"א יש בפשוטו ובמלואו ומילוי מלואו א"ס אותיות לכן נקרא אם אמא עלאה ואלו הם ב' אהי"ה אשר אהי"ה אמנם אהי"ה הג' אשר עליו נאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם הוא מילוי דמילוי ההי"ן שאין בה רק כ"ה אותיות וז"ש כה תאמר אהיה כו' והנה כשנזיר מהם ד' אותיות הפשוטות של אהי"ה ישאר במילוי דמילוי כ"א אותיות כמנין אהי"ה כו' (נ"א והנה) ג' כלי התבונה הם ג' צלמים דז"א וכנגדן ג' כלי בינה ג' צלמים אחרים דז"א ואח"כ תכף עולה לא"א:
ה כללים א' במוחין דאו"א יש מקיפין ושם מאירין י"ג ת"ד דא"א. בי"ג חוורתא דרישא יש ג' הויו"ת דיודין ובהם ט' ווי"ן ומשם נמשכת הארה לדיקנא דז"א הנקרא ו' ואין בו רק ט' תקוני דיקנא לבדו ובחוטם דא"א יש בה ה' אחת בנקב ימין ומשם מאיר בחי' הטעמים ומנקב ימין נמשך רוח דחיי אל ז"א המוחין דאבא כיון שמתלבשין במוחא דאמא נקראו אהי"ה כמותן ענין או"א שעליהן נאמר באדר"ז כחדא נפקין וכחדא שריין כו' דע שעכ"ז יש בהם ב' מיני זווגים א' נקרא זווג שלים והב' זווגא דלאו שלים והוא כמ"ש במ"א שב' מזלות הם בדיקנא דא"א מזל ח' ומזל הי"ג הח' משם יונק אבא והי"ג משם יונק אמא והנה כשמזל הי"ג הוא לבדו משפיע באו"א ומזדווגין על ידו אז נקרא זווגא דלא שלים וכאשר ב' מזלות משפעים זה באבא וזה באמא ומזדווגין על ידם אז נקרא זווגא שלים. ד' אמא נקרא אהי"ה ובכ"א מי"ס שבה יש שם אהי"ה א' וכל שם אהי"ה שהוא בקו ימין שלה הוא דיודי"ן ושל שמאל באלפי"ן (נ"ל בהיפוך) ושל קו אמצעי בההי"ן וכ"ז בלבושים ובכלים שלה ה' ד' בחי' נשים באמא עלאה בחי' חב"ד שלה נקרא אמא עלאה וחג"ת שלה נקרא תבונה ראשונה ונה"י שלה תבונה שניה ומלכות שלה נקרא תבונה שלישית והיא רביעית בערך בינה ובי"ס של תבונה זו הג' מתלבשת כל צלם דז"א:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |