ספרא על ויקרא ה ז
<< | ספרא על ויקרא • פרק ה' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃
<< · ספרא על ויקרא · ה · ז · >>
[א] "ואם לא תגיע ידו די שה"-- אין אומרים לו ללוות ולא לעסוק באומנותו.
יש לו שה ואין לו צרכיו - מנין שיביא קרבן עני? תלמוד לומר "די שה".
"שתי תֹרים או שני בני יונה"-- שנים הוא מביא ואינו מביא אחד.
- [ב] הלא דין הוא! זה מביא מהשג יד ומצורע מביא מהשג יד. מה מצורע מביא אחד תחת אחד, אף זה הואיל והעשיר שלו מביא אחד - יהא העני שלו מביא אחד!
- תלמוד לומר "שתי תֹרים או שני בני יונה"-- שנים הוא מביא, אינו מביא אחד.
[ג] 'אחד לחטאת ואחד לעולה' (1א)(ויקרא ה, ז) (1ב)(במדבר ו, יא) (2)(ויקרא טו, ל) (3)(ויקרא טו, טו)-- (1)שתקדם חטאת לעולה; (2)שממין חטאת יביא עולה; (3)שאם הפריש חטאתו ומת-- יביאו יורשים עולתו.
דבר אחר: מה תלמוד לומר (ויקרא ה, ז) "אחד לחטאת ואחד לעֹלה"? שיכול הואיל ושנים באים תחת חטאת - יהיו שניהם חטאת... תלמוד לומר "אחד לחטאת..." (שם,)-- אין שניהם חטאת; "אחד לעֹלה..." (ויקרא יב, ח)-- אין שניהם עולה.
[ד] "אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה" - לפי שנאמר (במדבר ו, יא) "ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעֹלה", יכול אין לי אלא שיפרישם הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה; מנין שאם הפרישם הוא יהא הפרשו הפרש? תלמוד לומר "אחד לחטאת ואחד לעֹלה והביא אותם אל הכהן".