ספר המצוות לאו י
<< · ספר המצוות · לאו · י · >>
שהזהירנו מנטות אחר עבודה זרה ומהתעסק בסיפוריה. רוצה לומר, בזה העיון ברוחניות. כלומר, הכוכב פלוני ירד על תאר כך ויעשה כך, והפלוני יקטירו לו ויעמדו לפניו על תאר כך, ויעשה הדבר הפלוני ומה שילך על הדרך הזה. כי המחשבה באלו הדברים והעיון באלו הלשונות הוא מה שיעורר האדם לבקש אותם ועבודתם.
והכתוב אשר הזהירנו מזה הענין הוא אמרו "אל תפנו אל האלילים" (ויקרא יט, ד). ולשון ספרי אם פונה אתה אחריהם אתה עושה אותם אלהות. ושם אמרו רבי יהודה אומר אל תפנה לראותם, אפילו להסתכל צורת הצלם הנראית והמחשבה בעשיתה אינו מותר כדי שלא יתעסק חלק הזמן בחלק ממנה. ובפרק שואל אדם (דף קמ"ט) אמרו כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת ודיוקנא עצמה אפילו בחול אסור להסתכל בה משום שנאמר אל תפנו אל האלילים מאי תלמודא א"ר יוחנן אל תפנו אל מדעתכם.
וכבר נכפלה האזהרה בזה הענין בעצמו, רוצה לומר באיסור מחשבה בעבודה זרה, והוא אמרו יתעלה "השמרו לכם פן יפתה לבבכם" (דברים יא, טז). רוצה לומר כי כשתעמיק לבך לחשוב בה יהיה מביא אותך לסור מן הדרך ולהתעסק בעבודתה. ואמר גם כן בזה הענין בעצמו "ופן תשא עיניך השמימה" (דברים ד, יט), כי לא בא להזהיר האדם (ראשונה) שלא לראות אותם בעיניו, ואמנם הזהיר מן הענין במה שיתיחס אל עבודתם בעיון הלב. וכן אמר "פן תדרוש לאלהיהם" (דברים יב, ל) יזהיר מלדרוש איכות עבודתם אע"פ שלא יעבדם שזה כולו מביא לטעות בהם.
ודע שהעובר על זה חייב מלקות. וכבר התבאר בסוף פ"ק מעירובין (דף י"ז:) על מה שאמרו לוקים על עירובי תחומין ושמו ראיית זה אמרו אל יצא איש ממקומו, והקשה אחד ואמר ואיך ילקה מלקות על אזהרה במלת אל ולא באה האזהרה במלת לא, והשיבו על צד הקושיא וכי כל מה שיבא במלת אל אין לוקין עליו אלא מעתה אל תפנו אל האלילים ה"נ דלא לקי, הנה הורה כי לאו זה לוקין עליו.
קישורים
[עריכה]קיצור דרך: rmbm/lo10