נתיבות המשפט/ביאורים/קצו
ונקנה ג"כ במשיכה הפ"י בחי' תמה הא עבד איתקש לקרקע ותי' דאין דנין אפשר משאי אפשר דקרקע א"א במשיכה וק"ל הא מבואר בסי' ר"ב גבי עציץ נקוב דאינו קונה הזרעים במשיכה משום דאין קרקע נקנה במשיכה והוא ש"ס מפורש בגיטין כ"ב אלמא דקרקע אף דאפשר במשיכה לא נקנה במשיכה והעיקר כתי' הא' שכתב הפ"י שם ע"ש גם מה שהקשה הפ"י שם הא בעבד ל"ש הטעם דנשרפו חיטיך לא ידענא דודאי אף במקום דל"ש הטעם דנשרפו חיטיך מ"מ לא עקרו רבנן קנין משיכה ולא פלוג רבנן תדע דהא בהנך המבואר בסי' קצ"ח דמהני קנין מעות משום דל"ש התקנה דנשרפו חיטיך וכי לא יועיל בהו משיכה א"ו דלא מהני בהך דל"ש הסברא דנשרפו חיטיך רק לענין שלא לקלקל קנין מעות אבל קנין משיכה לעולם לא בטל:
שה"ה אם הגביהו רבו נראה דל"פ רק בהגבהה שהוגבה מכחו וכעין מ"ש בסי' קצ"ח ס"ב אבל בהגביה בידו הגבהה גופיה משיכה הוא שמשכו לרשותו דידו עדיפא מחצירו:
אם קראו ע' סמ"ע ס"ק ח' עד דה"ה כשרבו הראשון אמר לו לך אצל הלוקח והוא תמוה מאוד כמו שתמה בקצה"ח דהא מה דאזיל מחמת המוכר לאו כלום הוא: