נתיבות המשפט/ביאורים/קנו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
מקול הפטיש: עסמ"ע ס"ק י' הטעם דקול הפטיש הוא בביתו לכך אין יכול למחות משא"כ קול הנכנסין שהקול הוא בחצר המשותף לכך יכול למחות והוא תמוה דטעם זה לא שייך רק לדעת הפוסקים שהביא הרב בהג"ה דבקול הפטיש אפי' לכתחילה א"י למחות אבל לדעת המחבר דס"ל דאפי' בקול הפטיש יכולין למחות לכתחלה ואין חילוק בין קול הפטיש לקול הנכנסין ויוצאין רק לענין אי מהני חזקה דקול הנכנסין דמי לקוטרא ובה"כ ע"כ צ"ל טעם אחר דדוקא בנכנסים ויוצאים שבכל יום ויום איכא נכנסין ויוצאין אחרים לא מהני חזקה נגדם דדמי לקוטרא דיכול לומר סבור הייתי שאני יכול לקבל ועכשיו א"י לקבל משא"כ קול הפטיש אחר הוא מהני חזקה וכן הוא בפרישה וכן צ"ל ע"כ בהמ"מ שהביא הב"י שכתב שהרמב"ם למד דינו שלכתחלה יכול למחות בקול הפטיש דודאי גרוע קול הפטיש מקול הנכנסים ע"ש ולכאורה הוא תמוה דא"כ לענין דיעבד לא יועיל חזקה בקול פטיש כמו בקול הנכנסין וע"כ צ"ל דהוא מטעם שכתבתי וכן הסמ"ע בס"ק ט"ו רימז לטעם הנ"ל:
כופין בני מבוי: עסמ"ע ס"ק ט"ז ומ"ש הרמב"ם בצד חנותו לאו דוקא קאמר וכו' והוא דחוק ולפענ"ד נראה דקמ"ל דאפי' במקום שבני העיר א"י למחות בידו כגון ביומא דשוקא או ביש לו אשראי או בנותנין יותר בזול כמבואר בסעיף ז' מ"מ יכול למחות שלא לעמוד מצדו משום פיסוק חיות דדוקא בבן עיר שנותן כרגא כמותו אין בו משום פיסוק חיות ואפילו בבר מבואה אחרינא מיבעיא ליה אי אית ביה משום פיסוק חיות אבל בבן עיר אחר שאינו נותן מס לכ"ע אסור לעשות חנות בצדו משום פיסוק חיות ולפ"ז לא קשה ג"כ קושיית הרמב"ן לדעת רש"י ותוספות דס"ל דא"י לעכב בבר מבואה אחרינא לפי מה דקיי"ל לקולא בבעיא דר"ה ברי' דר"י א"כ רישא דברייתא דכופין בני מבוי שלא להושיב ביניהן במאי מוקמת לה דאי בבר מתא אחרינא כל העיר יכול לעכב עליו ולכך דחקו עצמם דמיירי בנותן כרגא להכא והביאו ג"כ בסמ"ע לפמ"ש יש לומר דלעולם דבנותן כרגא חשיב כבן עיר ממש והרישא מיירי בבן עיר אחר שאינו נותן כרגא ולא קשה דא"כ לעכב עליו כל העיר די"ל דקמ"ל דאפילו במקום שאינו יכול לעכב עליו כל העיר כגון ביומא דשוקא או ביש לו אשראי או שמוזיל שיש טובה לבני העיר להרבה פוסקים כמבואר לקמן סעיף י' ואפ"ה יכול למחות לו שישב בצדו משום פיסוק חיות דבבן עיר אחר שאינו נותן מס שייך פיסוק חיות לכ"ע: ועש"ך ס"ק ג' שהקשה מה קא מיבעי' לר"ה ברי' דר"י בבר מבואה אחרינא מי גרע מבר מתא דשייך בכרגא דפשיטא ליה דא"י לעכב וכו' ובב"י יישב זה וכתב וז"ל דכיון דאין לו מבוי מיוחד כל מבוי ומבוי כמבוי דידיה הוא וכו' וכוונתו דבשלמא בר מבוי מעיר זה יש לו מקום במבוי שלו לעשות אומנתו משא"כ בן עיר אחרת שנותן כרגא ואם יהיו יכולין למחות בו א"כ לעולם לא יהי' יכול לעשות אומנתו או בשום חצר מבוי שאינו מפולש דבמקום שאין שם אומן אחר משום הנכנסין ובמקום שיש שם אומן אחר משום פיסוק חיות אמנם לפענ"ד נראה דכוונת הרמב"ם דבן עיר אחרת א"י לעשות חנות בצד חנות אפילו במבוי של אחר או ברה"ר משום פיסוק חיות של הבן עיר כיון שהבן עיר כבר הוחזק במקום זה ע"כ ראוי לבני העיר למחות ביד פוסקי חיותו ולכך כתב הרמב"ם בלשון יש להם למונעו דבמבוי שלו שייך הלשון יכול למחות שהוא בעצמו יכול למונעו מרשות שלו משא"כ ברשות שאינו שלו יש להם לבני העיר למונעו מרשותם שלא יפסוק חיותו של בן עירם שמסייע להם במס שנותן למושל בעד רשות המו"מ וכן מדוקדק הלשון דברישא כתב היה שם במבוי וכו' וכאן כתב סתם חנות בצד חנות משמע דיכול למונעו בכל מקום וזהו ג"כ מה שאמר ר"ה בר"י דבר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב והיינו כר"ה משום פיסוק חיותו ואפי' ברה"ר אבל לענין אי הנותן כרגא מעיר אחרת רשאי להעמיד חנותו במבוי שיש שם חנות היינו באמת בעיא דר"ח ברי' דר"י אך לדידן אין נ"מ דאנן קיי"ל לקולא בבעיא דר"ה ברי' דר"י וא"כ אפי' במבוי יכול להעמיד אך הא קצת קשה דפסקו לקולא בבעיא דר"ח ברי' דר"י מחמת שעושה בשלו והוא כך לא לנתבע דמ"ש מרפת בסי' קנ"ה סעיף ג' בריב' בחלונות דהוא בעיא דלא איפשטא ופסקו דלכתחלה יכול לעכב א"כ ה"נ יעכב אותו לכתחלה שלא להעמיד בצדו: