נתיבות המשפט/ביאורים/קנב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
בניהם יש להם חזקה: עסמ"ע מ"ק א' עד דלא אמרינן משום יראת גזלן ירא למחות בבנו כו' ע"ש ואף דהודאה בפני בן הגזלן לא מהני דאמרינן משום יראת אביו הגזלן הודה בפניו כמ"ש הסמ"ע ס"ק ה' שאני התם שחושש שהבן יודיע לאביו כמ"ש הסמ"ע שם משא"כ מחאה שהוא שלא כפניו אינו ירא כ"כ בפרישה כאן:
בפני מנה לך עסמ"ע ס"ק ו' שכתב דלהרמב"ם אין כאן חזקה אלא מחזיר לו הדמים ולכאורה קשה דהא כאן מיירי דהנגזל מכחיש במניית המעות דאל"כ לא היה צריך המחבר לומר דנאמן הבן מטעם מגו וא"כ קשה דכיון דמכירה באונס אין להשטר אלא דין מע"פ כמבואר בסי' ע' ובסי' ק"ו ונאמן לטעון פרעתי וא"כ אמאי אין הנגזל נאמן במגו דפרעתי ונראה דהנה לכאורה בלא"ה קשה דהא הוי מגו להוציא כמבואר בסי' ק"ו סעיף ד' וכן הקשה הקצה"ח וע"כ צ"ל דהכא שאני דאף שהמכר בטל להרמב"ם מ"מ הקרקע משכונא הוא בידו עד שמחזיר לו הדמים כמבואר לק' סי' קצ"ד בסמ"ע סק"י ובטענת משכון הוי כמגו להחזיק כמבואר לעיל סי' ק"ו סעיף ו' וא"כ מגו שלו הוא עדיפא דמגו שלו הוי להחזיק ומגו של הנגזל הוי להוציא כעין שכתב התומים בכללי המגו אות ב' בשם הכנסת הגדולה ע"ש: