נחמיאש על משלי ג יח
<< | נחמיאש על משלי • פרק ג' • פסוק י"ח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ
וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃
עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר — טעמו, וכל אחד מתומכיה מאושר. ודרשו ז"ל (תענית ז א), שנמשלה תורה לעץ, לומר לך: מה עץ, קטן מדליק את הגדול, אף תלמידי חכמים, הקטנים מחדדים את הגדולים, היינו דאמר רבי: הרבה תורה למדתי מרבותי, ומתלמידי יותר מכלם. ואמר במדבר סיני רבה: עץ חיים היא למחזיקים בה, זה שבטו של יששכר; ותומכיה מאושר – זה שבטו של זבולון, לפי ששבט זבולון עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה, שנאמר: "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" (דברי הימים א יב לב).ובוויקרא רבה: 'לעמלים בה' לא נאמר אלא למחזיקים בה, למי שמחזיק ידי לומדי תורה ומסייעו מממונו, וכשמעון אחי עזריה, על ידי שעזריה יוצא לפרקמטיא ובא ונותן לתוך פיו של שמעון, נקרא על שמו. ובמסכת תעניות פרק ראשון (תענית ז א) מעמיד זה בעמלים בה לשמה; ואולי לכך אמר למחזיקים בה, כי דברי תורה צריכים חיזוק, כדאיתא בפרק ראשון מברכות. הנה נסתייעתי מדברי רז"ל שחזרה פעם בתורה הנקראת חיזוק, שהיא תלמוד תורה לשמה: